ה. ועדת קרקעות עליונה

עמוד:11

מלכסת הקרקע לכל יחידת משק בד בבד עם הדיון על היחידות, התקיימו דיונים על מיכסת הקרקע לכל יחידה . בוועדת הקרקעות העליונה היה רצון לקבוע ק נר . ­מי דר . אחיד בקביעת מיכסת הקרקע, אבל ככל שהוועדה נכנסה לפרטים, התבלטו התנאים היהודיים, אשר חייבו התייחסות מיוחדת לכל איזור . היה צורך להתחשב בכמויות המים החזויות באזורים השונים, בטיב הקרקעות, במצבן הטופוגרפי, בבעיות אקלימיות ובטיפומי המשק המתוכננים . בישיבת ועדת הקרקעות העליונה מיום 51 . 2 . 5 סיכם יוסף ויץ את ההנחיות ביחס למיכסת הקרקע כדלקמן : "בישיבה הקודמת החלטנו על יחידה יסודית של 30 דונם, בתנאי שיהיו בה די מים להשקיית 20 דונם . עד שלא תיפתר שאלת המים, נקבעה תוספת זמנית, מודרגת עד למכסימום של 65 דונם ליחידה . יש, איפא, צורך לבדוק את כמות המים בכל מקום ומקום, ולפי זה לקבוע את מיכסת הקרקע ליחידה . " בדו"ח לוועידה החקלאית השמינית נמסר בקשר לגודל יחידת הקרקע, כי כיסוד ליחידה בתנאי בעל נקבע 100 ­ 120 די, וכל דונם שלחין נחשב כתמורה ל­ 4­ 5 דונם בעל . בהתאם לכך נקבעו מספר טיפוסי משק עיקריים : 100 ­ 120 די באזורי בעל; 65 ד' כולל 10 ר' שלחין; 45 ד' כולל 15 ד' שלחין; משק מעורב, כולל שלחין 30 די; משק מעורב כולל שלחין באזורי עמק הירדן, גינוסר ורצועת החוף ) מטעי הדר ( ­ 25 ד 11 . בישיבת הוועדה מיום 52 . 4 . 28 ניתן ליחידת משק המושג "נחלה" . בהגדרת ה"נחלה" נאמר : "נחלה משמעותה שטח קרקע הניתן לשימוש חקלאי, והוא כולל בית מגורים, בנייני משק ומיצוי החלקות השונות . " בהמשך הדיון נקבע פירוט נוסף,כי הנחלה שווה לכל מתיישב לפי טיפוס המשק שלו, לעומת זאת ההתפתחות תהיה בהתאם לתנאים הטופוגרפיים בכל איזור ואיזור . וכן לא תכלול הנחלה דרכים שהן ברשות הכלל, מגרשים ציבוריים והשטחים המיועדים לבעלי מקצוע . כן סוכם שייקבע מודוס שלפיו ייקבע מספר בעלי המקצוע בכל ישוב . בישיבה הזאת גם נקבע שגודל הנחלה בטיפוס משק החלב הוא 28 ד', ובטיפוס משק הדרים ­ 24 דונם . לאחר שנתקבל העיקרון שמיכמת הקרקע ליחידת משק תיקבע לפי כמויות המים שיהיו למשקים באזורים השונים של הארץ, נבחנו המשקים בכל איזור ואיזור . ביחס למשק הוותיק, הבחינה למיכסת קרקע היתר, רק כמויות המים, ואילו ביחס למשקים החדשים מיכסת הקרקע נקבעה גם בהתאם לסוג התיכנון אשר נקבע למשק על ידי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית . סוגי המשקים היו כדלקמן : משק חלב 30 ד'; משק שרה ­ 45 די; משק הדרים ­ 25 די . כמויות המים לסוגי המשקים השונים נקבעו על ידי המרכז לתיכנון של משרד החקלאות . לפי הנתונים הנ"ל נקבעו מיכסות הקרקע באזורים השונים : גליל עליון ­ 30 די; גליל תחתון ­ 70 ­ 80 די; עמק יזרעאל המערבי ­ 60 די; עמק יזרעאל המזרחי ­ 60 די; משקי עמק בית­שאן ­ 37 די; משקי עמק הירדן ­ 25 די; הגליל המערבי ­ 30 די; חוף הכרמל ­ 30 די; עמק חפר ­ 30 די; איזור השרון ­ 30 די; באיזור ירושלים נקבע לקיבוצים ולמושבים שיתופיים 45 ד' ולמושבים 30 די . ההבדל במיכסות הקרקע באיזור זה נבע מכך, שהמושבים קיבלו כמויות מים מוגדלות, והקיבוצים קיבלו שטחי קרקע במרחקים . באיזור השפלה נקבע למשקים מ­ 30 עד 45 די . מיכמת קרקע דומה נקבעה גם למשקי הדרום . באיזור הדרום, במשקים הגובלים בהר ואשר מיכסות המים החזויות עבורם היו קטנות, היו משקים שקיבלו 60 ד' ליחידה, ומשקים בודדים קיבלו גם 75 ד' ליחידה . קנה המידה לקביעת מיכסת הקרקע היה אמנם בהתאם לקריטריונים, אבל ליישו­ מם נוספה מיגבלה של גודל השטחים באיזור . לכן ראתה ועדת הקרקעות העליונה 1 . דר"ח המרכז nbpnr1 < ■ לולעידה השמינית ספטמבר ,1955 עמי 52 . 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא