ה. ועדת קרקעות עליונה

עמוד:10

היחידות וגודל שטח הקרקע ומיקומו של כל משק . בדרך כלל נקבע מספר היחידות ­ גם למשקים הוותיקים ­ בהתאם לסיכום הנזכר, שהיה במה"ח עם נציגי התנועות . בבחינת נתונים של משק, יש שהנסיבות חייבו לקבוע את מספר היחידות לישוב מסו י ים שלא לפי ההנחיות הכלליות . בקביעת מספר היחידות בישובים הוותיקים הובאו במניין האוכלוםיה הבוגרת מגיל 18 ומעלה מחולק לשניים . לפי זה נקבע מספר היחידות הקיימות בפועל בישוב . לגבי מושבים מספר, שגודל האוכלוסיה המבוגרת לא הצדיק גודל שטח הקרקע שהיה בידיהם לפני קום המדינה, נקבעו מספר יחידות לפי גודל השטח שהיה בידיהם, תור התחייבות המושב להגדיל את האוכלוסיה לפי מספר היחידות שנקבע . נקודות המיבחן היו המושבים : כפר­יהושע, שדה­יעקב וכפר­ברוך . במושבים הללו האוכלוסיה היתה קטנה לעומת שטח הקרקע שהחזיקו בפועל . הדיון על העמק המערבי היה הראשון אשר הובא לפני ועדת הקרקעות העליונה . בישיבת הוועדה ביום 51 . 2 . 5 אמר יצחק לוי, מתנועת המושבים : "בענייו העמק המערבי היו בינינו דיונים ארוכים ובחננו את הבעיות מכל הצדדים, כי ראינו אותן כבעיות יסוד לכל הדיונים שלנו . כאשר קבענו במושבים נהלל וכפר­ יהושע את מיכמת היחידות לא היתה זו תוספת יחידות, אלא התחשבות במצב הקיים, כי למעשה כל משפחה היא שתי משפחות, אם לא יותר . לכל מתיישב בן מגודל . אשר לשאלה, מה יהיה כאשר הישוב יגיע להספקה מלאה במים, אני אומר שנשמור בקפד­ נות על 30 דונם ליחידה . לא יהיה בפנינו שום יוצא מן הכלל ושום מיוחס . ננהג במושבים כמו בקיבוצים ­ או שנוסיף להם מתיישבים או שניקח מהם אדמה ונקים ישוב חדש . " בהמשך לדבריו אמר באותה ישיבה אברהם כנעני : "אנו עוסקים בריפורמה קרקעית . הישוב יגלה התנגדות גדולה יותר להקטנת מיכסת הקרקע שלו מאשר לתוספת מתיישבים חדשים . לשדה­יעקב אמרנו ­ אתם חייבים לגדול . אין הדבר קל לגדול במספר יחידות מבלי להוסיף קרקע, אבל צריך לשכנע לכך . אנו צריכים עכשיו לעבור מישוב לישוב ולקבוע את מידת ההרחבה שלו, בהתחשב במצב הקרקע וכמות המים . " בדיון זה התעוררה שאלת התיישבות הבנים במושב . בענייו זה קבע י ו"ר הוועדה יוסף ויץ : "אנו מגרילים את מיכסת הקרקעות במושב, על חשבון זה שאנו רוצים ליישב שם את הבנים . אני מסכים לתת זכות זו לבנים כאשר יש קרקע . אם אין קרקע ילכו הבנים ויתיישבו במקום אחר . אין אנו מחוייבים ליישב אותם בקרקע סמוכה דווקא . " ביחס לקיבוצים לא עמדה שאלת הבנים בקשר ליחידות המשק, כפי שהיא עמדה במושבים . מספר היחידות לישוב הקיבוצי נקבע, כאמור, לפי המגמה לכל ישוב קיבוצי בהתאם להשתייכותו התנועתית, והביסוס לכר היתה האוכלוסיה הקיימת, שלרוב הצדיקה את מספר היחידות שנקבע . יחד עם זאת, הישובים היו ערוכים לקליטת עולים ובנים . דיון עקרוני נוסף התעורר בשנות החמישים בשאלת מספר היחידות לאותם משקים, שהתחלקו עקב הפילוג בקיבוץ המאוחד . היו חמישה משקים שנהפכו לעשרה : אשדות­יעקב, עין­חרוד, גבעת­השלושה, גבעת­חיים וגבת . היתה הצעה שלא לקבוע אותו מספר יחידות לכל פלג, כפי שהיה למשק לפני הפילוג . סביב שאלה זו התנהלו דיונים ממושכים . לאחר שהוכח כושר הגידול לכל משק בנפרד לאחר הפילוג, סוכם להשאיר לכל פלג אותו מספר היחידות, כפי שהיה למשק השלם, פרט למשקים שמצב הקרקע באיזור אינו מאפשר זאת . מתור גישה זאת נקבעו לאשדות­יעקב, המאוחד והאיחוד, 120 יחידות משק לכל אחד, במקום 150 יחידות שהיה לאשדות­יעקב לפני החלוקה; לעין­חרודים ­ 180 יחידות לכל אחד, במקום 250 יחידות, שהיו לעין­חרוד השלמה . ,1 ספר הפרלעיקולים של רערת ,nivpipn נארכייז מינ . הל מקרקעי ישראל . 10

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא