|
|
עמוד:10
אלה שינויים היוצרים יחסי גומלין שמשפיעים הן בכיוון של יתר התאמה לצרכי הקיבוץ ולדפוסי התנהגותו הבסיסיים והן בניגוד להם . אך משמעותם של הניגודים שנוצרים לא תמיד גלויה לעין והתגלותם באה בעקבות תהליכים מצטברים ועמוקים לאורך זמן . שאלותינו העיקריות מכוונות למערכת ההתנהגותית הפנימית של הקיבוץ . היכן השפעת השינויים בתוכה היא בעלת עוצמה ויש לה תוצאות ממשיות . מערכת הביקושים ו"הרצונות" של החברים בקיבוץ מושפעות חזק מאוד מהשינויים הדמוגראפיים שהינם ספציפיים מאוד לכל קיבוץ . השינויים הדמוגראפיים באים לידי ביטוי מובהק בדיפרנציאציה הגילית . הם מופיעים בשינויים רציפים ומצטברים . לשינויים אלה יש השפעה שונה בנקודות זמן שונות . חשוב בהיבט זה, שגם השוני בציפיות וגם השינויים בציפיות הינם פונקציה של גיל ודיפרנציאציה גילית ולא רק של שינויים בסטרוקטורות ערכיות אצל גילים שונים . ) שבהחלט יכולים להתרחש ולבוא גם בעקבות שינויים בפירמידה הגילית ( . כלומר, הנחתנו הבסיסית היא שהדיפרנציאציה הגילית והיווצרות ריבוד גילי משמעותי, ריבוד שבכל זאת אינו מאופיין ע"י סדירות מלאה, מהווה משתנה של תופעות חדשות בחברה . למרות שחלה כאן מעין חוקיות ביולוגית והתפתחות דמוגראפית "טבעית", הסדירות היא גם פונקציה של מאזן הקליטה והעזיבה שיש להם ממדים שונים בתקופות שונות, ומאזן זה של קליטה ופליטה מפר בצורר . זו או אחרת את הסדירות של הפירמידה הדמוגראפית . בתהליך מתבלטת לעינינו עובדת הריבוד הגילי . ריבוד זה אינו מאופיין יותר, או לא בעיקר, ע"י חלוקה לדורות הראשון והשני אלא ע"י ריבוד רבשכבתי שצריך להתייחם אליו לפי קריטריונים דמוגרפיים של קבוצות גיל אופייניות ) אופקיות ( . בחלוקה רבגילית או רבשכבתית יש לנו עניו גם עם שינויים משמעותיים בהיבט של התנהגות ותיפקוד במערכה המינהלית ובתקשורת החברתית . התפלגות גילית כזו אינה אופיינית, כפי שציינתי, להתפלגות בין שני דורות . מכאן שבהיבט של שינויים דמוגראפיים רבגיליים, המדובר הוא בשינויים שחלו בציפיות לאו דווקא כתוצאה של פער בין דורות או של פער ערכי יסודי ) שבהחלט עלול להתלוות לשינויים דמוגראפיים ( אלא בציפיות הנובעות מהעובדה של התהוות שוני ביולוגי, שאינו פחות משמעותי מאשר םטרוקטורות ערכיות 10
|

|