|
|
עמוד:8
והתקשורת, התואמים את דפוסי ההתנהגות של קהילה קיבוצית ומצד שני את ההתאמות המאפשרות שמירת האינטרסים הייחודיים של הקהילה והקהילייה הקיבוצית בתור הסביבה ה"לא קיבוצית" . המיבהל הקיבוצי עומד בפני מערכת דרישות כפולה . מצד אחד קיימות הדרישות המשקפות את הרצונות והביקושים ברמה של "חברה שלמה" קהילתית ) כולל מערכת ציפיות של יחידים ( ומצד שני זורמות אליה הדרישות הבאות מהרמה "הפדראטיבית" . גם הדרישות ברמה הקהילתית וגם הדרישות ברמה הפדראטיבית "תנועתית" מעוגנות באותה "אומנה חברתית" האופיינית ל"קיבוץ" . אףעלפיכן יכול להתברר שעל ימוד אותה מערכת ערכית נוצרות איהתאמות ואפילו דיספונקציות בחברה ובמערכת המינהלית שלה . אנו קוראים לזה "קונפליקט" , או "משבר" או סתם בעיתיות של איהתאמה בין הכיוון והאוריינטציות הרעיוניות כפי שהן משתקפות בתחום הרציו נליזציה התיפקודית "ההגשמה הלכה למעשה" לבין רמת הציפיות של החברים, של התנועה, או אפילו של המינהל הקיבוצי עצמו . המינהל הקיבוצי מייצג למעשה מבחינת תיפקודית את הרמה המבצעת של המערכת המדינית של הקיבוץ . זו המערכת שחייבת לתת את הפתרונות לבעיות ולקונפליקטים המתהווים בחברה . נוכל להוסיף לכך, שבמידה רבה "הפעילים" המגוייסים למינהל ברמה הקהילתית הם גם המועמדים לגיוס לרמה המדינית הפדראטיבית"התנועתית"וחלקם גם מילאו תפקידים אלה בעבר . צריך להיות ברור שיש לנו עניו באופי תיפקודי של מערכת מדינית המושפעת והיוצרת אינטראקציה מיוחדת במינה שבתהליך של היזון חוזר ) משוב ( יש לה גם השפעה אפקטיבית על ההתנהגות של הרמה הפדרא & יבית . לתהליך זה יש השפעות מורכבות הן לכיוון של התאמה ומניעת פערים והן בכיוון של סטיות", שבהצטברותן עלולים להוביל גם לשינויים סטרוק טורליים ברמה התנועתית, הבנת נקודה מיוחדת זו חשובה להבנת הבעיות וה"בעייתיות" של היישוב הקיבוצי הבודד ושל המינהל שלו . במקרה של "קיבוץ גדול" יחסית עשוי להנחות אלו להיות משקל מיוחד . הקיבוץ כקהילה חברתית בדיון בקטעים הבאים, ברצוני להתרכז בהיבטים האופייניים לקיבוץ כקהילה חברתית ולא אעסוק במישור התנועתי ) פדראטיבי ( , אך נחוץ להדגיש
|
|