|
|
עמוד:12
מה זה משנה 12 בנושא הזה . הכרתי את המחקרים בנושא לא רק בגלל עבודתי כחוקרת מוח ומערכת העצבים, אלא גם מפני שאני אם לשני ילדים, שבאותה העת היו בני שנתיים וחצי ושבעה שבועות . לכן הדהימה אותי תגובתי שלי לדברים הבאים של טראמפ . "אני רוצה להגיב," אמר טראמפ . "אוטיזם נעשה למגיפה . . . הוא לחלוטין יצא משליטה . . . אתם לוקחים את התינוק הקטן והיפהפה הזה ואתם דוחסים . . . זאת אומרת, זה נראה כאילו זה מיועד לסוסים, לא לילד . והיו לנו מקרים רבים כל כך . אנשים שעובדים אצלי . רק לא מזמן, בן שנתיים, שנתיים וחצי, ילד, ילד יפהפה, לקחו אותו להתחסן, הוא חזר, וכעבור שבוע קיבל חום נורא, נעשה חולה מאוד מאוד, 1 וכעת הוא אוטיסט . " התגובה שלי היתה מיידית ובאה מהבטן . בראשי עלתה תמונה של אחות אוחזת מזרק-סוסים ונועצת את המחט שלו בתינוק הקטנטן שלי . התמונה מיאנה להתפוגג . לא עזרה העובדה שידעתי שהמזרק המשמש לחיסון הוא בגודל רגיל — נתקפתי תבהלה . "רק לא זה," חשבתי, "מה יקרה אם היא תחלה ? " עצם העובדה שמחשבות כאלה חלפו בראשי זיעזעה אותי . ובכל זאת, החרדה — תחושה מוכרת היטב להורים ויהיו הרקע והאמונות שלהם אשר יהיו — השתלטה עלי באחת . "אבל אתה יודע," אמר ד"ר קרסון, "העובדה היא שיש לנו הוכחות מתועדות להפליא שאין קשר בין אוטיזם לחיסונים . " אבל לא היתה לכך חשיבות . הוכחות שמוֹכחוֹת . ד"ר קרסון היה יכול לצטט מאה מחקרים והדבר לא היה משפיע על הסערה שהשתוללה בראשי . נבלעתי בתוך אותו מזרק-סוסים שעמד לגרום לבני להיות חולה . זה לא היה הגיוני . בצידה האחד של הבמה עמד נוירוכירורג ילדים שהתחמושת שלו כללה מחקרים רפואיים מבוקרים ושנים של ניסיון בעבודה קלינית . בצידה האחר היה איש עסקים שהטיעונים שלו
|
|