|
|
עמוד:13
תשע"ח - 2018 נשים ומגדר במרחבים מזרח תיכוניים 13 ומרחבי הפעילות של נשים יהודיות אורתודוכסיות בישראל הם שחותרים תחת קטגוריות בינריות אלה . במאמר מבקשת המחברת לברר את המשמעויות הפרשניות והפוליטיות של ההצהרה, "אני מאמינה בשינוי מבפנים", שנשמעת מפי אקטיביסטיות דתיות הפועלות נגד סרבנות גט . הכותבת בוחנת הצהרה זו כמקרה פרטי של פמיניזם יהודי דתי בישראל, וכחתירה לשינוי חברתי-מגדרי של מסגרות תרבותיות מסורתיות בכלל . במאמרה ממפה ציון וולדקס את דרכי פעולתן של הנשים הדתיות ומתחקה אחר זיקות הגומלין בין אסטרטגיות הפעולה שלהן לבין המרחב הישראלי שבו הן מתעצבות, מרחב היברידי שהוא בה בעת מסורתי ומודרני, מערבי ומזרח תיכוני, דמוקרטי ויהודי . לילה עבד רבו דנה במאמרה במרחב של בית הדין השרעי בטייבה ובירושלים בראשית שנות האלפיים . מעצם טבעו בית הדין הוא מרחב משקף מציאות ובה 9 שכן הוא מאפשר משא ומתן ואקטיביזם בעת הוא גם מכונן מציאות אלטרנטיבית, שיפוטי . המצוקות שחוות נשים בנישואים פוליגמיים מאלצות אותן לחצות קווי גבול נורמטיביים, המעוגנים בחברה פטריארכלית ומסורתית, המבחינה בין האישי, האינטימי, המוצנע מן העין שהשתיקה יפה לו, לבין הפרהסיה הגלויה, שבה נידונות סוגיות הנוגעות לכלל הציבור . כפי שמוכיחה עבד רבו במאמרה, המרחב הציבורי של בית הדין השרעי, חושף את המרחב הפרטי והאינטימי של התובעות ומייצר מעין מרחב סיפי, המביא את הפרטי אל הציבורי . מירה צורף עוסקת במאמרה במהפכה המגדרית המתרחשת בסעודיה מזה שלושה עשורים . המאבק של הנשים הסעודיות על זכותן לנהוג היה למעשה מאבק על הזכות לנוע באופן חופשי במרחבים הציבוריים, מאבק על "הזכות לעיר" . אחת הטענות במאמרה של צורף היא כי דווקא הסגרגציה הנוקשה בין המינים במרחבים הציבוריים, שנכפתה על הנשים הסעודיות ונאכפה בקפידה על ידי משטרת הדת, היתה במידה רבה בבחינת הגולם שקם על יוצרו . שכן, במבט מבפנים ייתכן ודווקא היא זו שאפשרה לנשים לפרוץ את המרחבים הפרטיים ולזכות במרחב לגיטימי משלהן . המרחבים הללו, כך לטענת צורף, לא היו מרחבים ציבוריים מובהקים ואף לא מרחבים פרטיים, אלא מרחבים לימינליים, שהיו שלב ביניים בדרך אל הפריצה אל המרחבים הציבוריים . מאמרה של נוגה אפרתי מתמודד עם שאלת ההשפעה של מהפכות על מעמדן של נשים בעיראק ומעורבותן באירועים מהפכניים באזור . במאמרה מאחה אפרתי את השברים ההיסטוריים שבין העידן הטרום מהפכני, המהפכני והפוסט-מהפכני, ומזהה רצפים על פני ציר הזמן ההיסטורי ועל פני המרחב הגיאוגרפי . לטענתה אירועים מהפכניים חושפים דפוסים של המשכיות ורציפות בכל הנוגע למאבקן של נשים עיראקיות על זכויותיהן, למן שלהי שנות החמישים של המאה העשרים ועד לימינו אנו, מאבקים המתרחשים במרחבים השונים של עיראק בתקופה הקולוניאלית 9 Judith Tucker, Women, Family and Gender in Islamic Law, Washington DC 2008 ; Judith Tucker, In the House of Law : Gender and Islamic Law in Ottoman Syria and Palestine, Berkeley 2000 ; Iris Agmon, Family and Court : Legal Culture and Modernity in Late Ottoman Palestine, New York 2006
|
 האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם - אילמ"א
|