|
|
עמוד:10
10 מירה צורף ותמי רזי מבוא שערכה ליאת קוזמא וזו בעריכתן של היבא יזבק וליאת קוזמא, העוסקת במעמד אישי 4 ומגדר של נשים פלסטיניות בישראל . החידוש המוצע בקובץ זה הוא בשילוב שבין חשיבה מחדש על קטגוריות של שינוי, מהפכה וסוכנות של נשים בהקשר המזרח תיכוני, לבין התייחסות למרחב כאל קטגוריה אנליטית, ברוח המפנה המרחבי . מאמרי הקובץ מתמקדים במרחבים שונים, ממשיים או מטאפוריים — כגון המרחב הפרטי, המרחב הציבורי והמרחב השלישי — ודנים בהם כמרחבים יצרניים, דינמיים ותלויי הקשר . זאת בניגוד להתייחסות אל המרחב כאל ישות קבועה ואל-היסטורית, המזמינה התייחסות תיאורית ולא אנליטית, כזו המצויה לפרקים במחקרים על המרחב המזרח תיכוני, כמו גם על מרחבים אחרים . הכותבות בקובץ שלפנינו בוחנות את דפוסי הפעילות של נשים במרחבים השונים — בין אם מדובר ביוזמות פרטיות ובין אם הן מאורגנות — ואת האופן שבו פעילויות אלה מתעצבות בו בזמן בחסות המרחבים הללו ומשנות אותם . הטיעון המרכזי העובר כחוט השני במאמרי הקובץ הוא שפעילותן של נשים אלה משפיעה על נזילות הגבולות בין המרחבים השונים, על פרימתם ועל הגדרתם מחדש . תיאוריזציה של המרחב והתייחסות אליו כאל קטגוריה אנליטית קיימות במחקר מאז המפנה המרחבי במדעי הרוח והחברה בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, שנודע כ"מפנה המרחבי בהיסטוריה תרבותית" ( the spatial turn in cultural 5 על אף ריבוי הגישות התיאורטיות והמתודולוגיות, כמו גם תחומי הדעת history ) . המגוונים הנכללים במפנה זה, ניתן להצביע על הנחה המשותפת לגישות אלה, על פיה המרחב אינו בגדר מהות קבועה, שבה בני אדם פועלים, אלא המרחב עצמו מתעצב בחסות יחסי גומלין עם בני האדם ומעצב את הסביבה האנושית . קרי המרחב הוא פוליטי, תולדה של הבניה חברתית, היסטורית ותרבותית . זאת ועוד, המפנה המרחבי נושא בחובו עמדה אתית ופוליטית של התנגדות לקיים ותביעה לשינוי המציאות . החשיפה של מבני הכוח ומנגנוני הדיכוי מובילה לְמה שאנרי לפבר כינה "הזכות לעיר" — הזכות לנכס את המרחבים העירוניים בחיי היום-יום ולעשות בהם שימוש מלא : לחיות ולעבוד בהם, להחזיק בהם, להלך ולשוטט בהם סתם כך, לייצג את 4 רות רודד ונוגה אפרתי ( עורכות ) , נשים ומגדר במזרח התיכון במאה העשרים, ירושלים 2009 ; ליאת קוזמא ( עורכת ) , לנוכח בית הדין השרעי : שינוי במעמדן של נשים מוסלמיות בישראל ובמזרח התיכון, תל אביב 2011 ; היבא יזבק וליאת קוזמא ( עורכות ) , מעמד אישי ומגדר : נשים פלסטיניות בישראל, חיפה 2017 ; סראב אבו רביעה-קויידר ונעמי ויינר-לוי ( עורכות ) , נשים פלסטיניות בישראל : זהות, יחסי כוח והתמודדות, ירושלים 2010 ; לסקירה כללית של המגמות בחקר נשים ומגדר במזרח-התיכון בעשור הקודם, ראו את מאמרה של רות רודד, "ממעמד האשה לניתוח מגדרי : התפתחויות בלימודי נשים במזרח התיכון בישראל", רוח מזרחית 4 ( 2006 ) , עמ' 16 - 21 . לדיון ביקורתי בחלק מהמגמות הללו, כפי שבאו לידי ביטוי, ראו למשל, בספר שערכו רות רודד ונוגה אפרתי, ראו את מאמר הביקורת של חנה הרצוג על הספר בסוציולוגיה ישראלית, 2 ( 2010 ) , עמ' 524 - 526 . 5 ראו למשל 1 / 75 Santa Arias, “Rethinking Space : An Outsider’s View of the Spatial Turn,” Geo Journal pp . 29 - 41 ; Charles W . J Withers, “Place and the ‘Spatial Turn’ in Geography and History,” , ) 2010 ( Journal of the History of Ideas, 70 / 4 ( 2009 ) , pp . 637 - 658
|
 האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם - אילמ"א
|