|
|
עמוד:14
יחיל צבן 14 ספרים כמתנות ? מדוע אנשים קונים ספרים אף על פי שיש להם בבית ספרים שטרם קראו ? מדוע אנשים קונים ספרים ולא קוראים אותם ? מדוע אנשים זורקים ספרים לאשפה ? מדוע אנשים לא זורקים ספרים לאשפה ? מדוע אנשים קונים ספרים ? כוחה של הספרות המודרנית אינו מתבטא בעצם המפגש החד-פעמי בין הקוראים לבין הספרים אלא בהסדרה האידיאולוגית של המפגש ביניהם . ההתפתחות הרוחנית, המוסרית והאינטלקטואלית שמזמנים הספרים לקוראים ; הכרת האחר, הכרת המסורת, הכרת הישות שהם מחוללים ; ההקשרים הפילוסופיים, ההיסטוריים והתרבותיים שהם מצרינים ; ההנאה, העונג, הכאב והאמפתיה שהם מעוררים — כל אלה 4 הם היבטים משניים . תוכנו של הספר מסתיר את הפונקציה האמיתית שלו — והפונקציה האמיתית שלו היא שעתוקם של תנאי הייצור והצריכה ( הוא מעודד לא רק את צריכתו אלא צריכה בכלל ) . הספרות המודרנית מייצרת, מפיצה ומוכרת נרטיבים באמצעים טכנולוגיים . היא מבצעת הסחרה ( קומודיפיקציה ) של הידע, של השפה, של הכרת המציאות, ומשליטה את המחשבה הכוזבת המייחסת קיום וערך רק לְמה שאפשר לספר, לארגן כסיפור ולצרוך כסיפור . מערכת תקשורת והתקשרות זו מושתתת על צו צרכני ועל קונפורמיזם כלכלי . עוד לפני הטלוויזיה, האינטרנט והטלפון הנייד הִסדירה הספרות המודרנית את הקיום כפעילות המכנסת 4 ההתפעלות מן היצירה היא תוצאה של הסתגלות לקונוונציות ספרותיות בנות מאות שנים שאין להן דבר וחצי דבר עם היצירה המסוימת ועם התודעה הפוגשת אותה . זוהי תגובה קבועה, אוטומטית, מוסדרת וידועה מראש . לסופרים, לקוראים, למבקרים, לחוקרים, למוכרים ולסוחרים לא נותר אלא להמשיך לעבוד בפס הייצור של ההתפעלות, המבטיח את נחיצותו .
|
אפיק
|