מבוא: בין שתי מפלצות

עמוד:10

יחיל צבן 10 ותעתוע . ההצבעה על הדמיון בין שני המוצרים חיונית . מטרתה להתנגד לדרכים שבהן הספרות מספרת את עצמה לעצמה, כלומר לכותביה ולקוראיה . דובריה, סוכניה ופרנסיה של הספרות אוהבים לדמיין אותה כגלקסיה של מילים, כקהילה שופעת קולות, מאבקים ודעות, כרוח גועשת וסוערת, כשדה אביבי המֵנֵץ באלפי כותרות, כארמון גדוש גמלונים, סטווים, אולמות וגנים, כפצעים צועקים וכמחלות לוחשות, כצרי לאומי וכמזור נפשי, כנבואת זעם וכהתגלות אלוהית, כאחדות מפורקת וכשתיקה מדברת . סופרים וחוקרים אוהבים לחשוב על עצמם כעל מורים רוחניים, מוכיחים בשער או שליחי ציבור העוסקים בנושאים העמוקים והמכריעים ביותר של הקיום האנושי . העשייה הספרותית מתוארת כגורל, כייעוד, כתהליך נפשי מייסר, כעמל יומיומי תובעני, כירידה אורפאית לשאול או כנסיקה איקרוסית לרקיע . הקריאה מוצגת כמסע פסיכולוגי, רוחני וקיומי אל מעבר לשפה, להבנה ולתודעה האנושיות, למקום שבו ההוויה מרצדת בשלל קולות ומראות . אולם המסע הדמיוני הזה משתבש כאשר הספרות פוגשת במפלצת ההמבורגר . המפלצתי הוא צורה חריגה העשויה איברים 1 כריך ההמבורגר, המורכב מעשרות פרותוחלקים שנלקטו מכל עבר . שחוטות ומעובדות, מקמח, מפרוקטוז שהופק מתירס, משמן, מלציטין, ממלח, מסידן סולפיטי, מסידן קרבונטי, מפוטסיום סורבט, מגומי קסנטן ומצבעי מאכל, ממייצבי תפיחה ושמרים, מסוכר, מחומץ, מחסה, 1 הגדרת המפלצתי מתבססת על דבריו של הורטיוס בספרו אמנות הפיוט , לפיהם המפלצת היא דימוי ליצירה פואטית קלוקלת, חסרת שלמות, אחידות ותואם ( הורטיוס 2004 , 29 ) . בכוונתי להראות בחיבור זה שגם השלמות, האחידות והתואם בספרות הם לא פחות ממפלצתיים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא