|
|
עמוד:14
שער ראשון : מוסיקה 14 הראשונים של בשורת תרבות המהגרים, זו שהאיצה את תהליך הרב-תרבותיות ושינתה את התרבות המקומית המתהווה מקצה לקצה : דיוויד ברוזה שר בספרדית, יהודה פוליקר ביוונית, עפרה חזה בתימנית, אתי אנקרי בתוניסאית, שלמה ארצי ביידיש, קורין אלאל בצרפתית, מיקי גבריאלוב בטורקית, מרינה מקסימיליאן ברוסית, ברי סחרוף בלדינו, ירדנה ארזי, אריאל זילבר, ריקי גל, יהודית רביץ, מירי מסיקה, נינט, דקלה, וכמובן דודו טסה — בערבית . עד כדי כך התפרצה תרבות המהגרים ללב התרבות הישראלית, שזמרים וזמרות ילידי הארץ דילגו מעל העברית ושרו היישר בשפת אבותיהם : להקת שפתיים ונטע אלקיים במרוקאית, חזי פניאן בפרסית, דודו פישר ביידיש, יסמין לוי בלדינו, מורין נהדר בפרסית, AWA בתימנית, זיו יחזקאל בערבית . ונא לא לשכוח את חלוצי הז'אנר : אהרון עמרם וציון גולן הוותיקים, שאף פעם לא נטשו את מורשת זִמרת תימן עתיקת היומין . אם לפני 40 שנה אי אפשר היה לראות באופק, אפילו לא ביום בהיר במיוחד, את המהפכה התרבותית שתגיע, העובדה שסטלוס מוכר היום בכל בית בישראל, היא התשובה הניצחת . "כל המוסיקה המזרחית נולדה מהגיטרה של אריס סאן" שמעון מזרחי — סטלוס, זמר ישראלי לכל דבר ועניין, נולד בארץ ב- 1960 , התחנך וגדל בה, שירת בצה"ל ודובר עברית על בוריה . אף על פי כן ולמרות הכול, העדיף לשיר אך ורק ביוונית . במהלך כל הריאיון דאג סטלוס לעלות על נס את מאמציו הבלתי נלאים של אביו, בנימין, שלא יזניח את הפוטנציאל העצום שאצור בו . לדבריו, המוסיקה היוונית חזרה לזרום במשפחתו כבימים ימימה . דורון מירן, אחיו הצעיר בן ה- 17 , כבר נחשב אז לזמר עולה . הוא שינה את שמו העברי לשם יווני למהדרין, סטלוס, בהשראת סטליוס קאזנג'ידיס, נגן בוזוקי אגדי והמוסיקאי היווני הנערץ עליו . שמו המקורי היה אסור אז לפרסום בתכלית האיסור . היה לו קהל משלו והוא הוציא שלושה תקליטים . הם נמכרו יפה והוא היה פופולארי בשדרות רחבות של האוכלוסייה שחיה פה . קשה היה להתעלם מהתופעה גם אם נפקדה לחלוטין מהתקשורת .
|
אפיק
|