|
|
עמוד:10
דן מירון 10 הכאוס הזה, וידע זו הוא ה- raison d ` être של השירים, הטעם לכתיבתם . ב"גַלופּ", שבו כבר שרויה המשוררת במרחק ניכר מן הקצוות המסוכנים שעליה היא עומדת בקבציה הקודמים, עדיין היא חוששת : מַפֹּלֶת, אַתָּה שׁוֹמֵעַ, בָּרֹאשׁשֶׁלִּי שֶׁרַק לֹא יִקְרֶה לִי מַה שֶּׁקָּרָה לְתֶרֶזָה . וְצִמָּאוֹן אֵיךְ שִׁגָּעוֹן אֵיךְבּוֹעֵר בּוֹעֵר כְּבָר רֵיחַ רָטֹב מְסַחְרֵר אוֹתִי לְתוֹךְ נְקֻדָּה בְּתַחְתִּית הַבְּאֵר וְכָל הַבַּלָּהָה שֶׁבָּעֵצִים, וְהַלִּילִיּוֹת הַנִּתְלוֹת בָּעֲנָפִים, וְלֹא תּוֹפֶסֶת אֶת הָאֹרֶן הַסָּמוּר, אֶת צִפָּרְנֵי הַטַּל הָרוֹטְטִים שֶׁלוֹ לֹא תּוֹפֶסֶת . 2 ( עמ' 23 - 24 ) תרזה הנזכרת כאן יכולה להיות אחת משתי תרזות שמילאו תפקידים בולטים בשירה העברית בשתי תקופות שונות . האחת היא תרזה 3 השניה היא הגיבורה של שני די-מון המפורסמת של לאה גולדברג . 2 גלופ , הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב תש"ם . משירי גלופ נדפסו בכרך מבחר וחדשים ( הוצאות מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב 2003 ) בעמ' 24 - 31 . מספרי העמודים המפנים אל הקבצים המקוריים ניתנו כאן ולהלן בספרות נטויות ; ספרות ישרות מציינות את מספרי העמודים ב מבחר וחדשים . 3 לאה גולדברג, "אהבתה של תרזה די-מון", שירים , הוצאת ספרית הפועלים, תל אביב ,1986 כרך ב', עמ' 156 - 167 .
|
אפיק
|