|
|
עמוד:11
הקול האורפיאי 11 שירים — "תרזה" ו"צרותיה של דונה תרזה" — מן השירים המדהימים שפרסמה יונה וולך בקובצי שיריה הראשונים, שראו אור בשנות השישים 4 תרזה הראשונה מתאימה במידה מסוימתובראשית שנות השבעים . לתוכן הכללי של "גַלופּ", העוסק באהבת הדוברת, אשה בוגרת, לנער צעיר, עילג, שמתקשר איתה בעיקר באמצעות דהירה יחד על סוסים . מחרוזת הסונטות של לאה גולדברג עוסקת, כידוע, בהימשכותה של אישה אצילה בגיל העמידה, שהתאהבה במחנך איטלקי צעיר, כמעט נער, שנשכר להיות מורה לבניה . הבקשה "שרק / לא יקרה לי מה שקרה / לתרזה" יכולה להתפרש כרתיעה ממצב של האישה הנשואה והמבוגרת, שאהבתה לנער ( שגם מואס בה ועוזב אותה לבסוף ) העמידה אותה במבחן נפשי קשה מנשוא . אולם התרזות המאוחרות, אלו של יונה וולך, קרובות הרבה יותר לגיבורות השירים המוקדמים של אגי משעול ולפחדים השולטים בהן . התרזות הללו, שהן עצמן אולי הדהודים של הגיבורה של לאה גולדברג, לא רק שהן מתנסות בחוויות חרפה שקשה לעמוד בהן, אלא הן גם קרבות מאוד לסף התפרקות האישיות, ואף עוברות אותו . מחשבותיהן שלהן ומחשבות הדוברות בשירים העוסקים בהן קרובות תמיד הן לרצח הן לניתוק הקשר עם המציאות ( כלומר, לפסיכוזה ) — שתי האפשרויות שאין להן זכר בשיריה של לאה גולדברג, ולפחות האחרונה שבהן מופיעה בבירור בשיר המצוטט של אגי משעול . החשש "שרק לא יקרה לי מה שקרה לתרזה" נראה אפוא כאילו היה חשש מן הטירוף שעליו מדברים שירי יונה וולך . אפילו התכוונה המשוררת לתרזה של לאה גולדברג, הרי שבכוונתה זו כבר נתנה את דעתה על העיבוד המבהיל שעברה הדמות בשירי יונה וולך . אפשר לומר שבדרך כלל קרובה אגי משעול בשיריה המוקדמים לעולם המפורק של הגברים והנשים, רובם בעלי שמות זרים, הנראים כאילו הובאו לשיריה המוקדמים של יונה וולך מעולם הטירוף מזה, ומאיזו 4 יונה וולך, תת הכרה נפתחת כמו מניפה , הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב ,1992 עמ' ,14 23 .
|
אפיק
|