פתח דבר: הזמנה לסעודה

עמוד:14

נמרוד לוז  14  שלמי תודה לזכות ולעונג לי להודות לכל מי שסייעו בידי במסע שעבר ספר זה עד לסיומו בין כריכות והצבתו על מדף הספרים . ראשיתו של המסע בכוס בירה, שנלגמה בערב קיצי בעיירה איטלקית בשם תרמומדיצ'י בשנת 2006 . לאחר יום ארוך בכנס, שעסק בסוגיות פוליטיות במזרח התיכון, נכנסתי עם ידידי ד"ר מייק דהאן למסעדה סמוכה . תוך כדי לגימת הבירה שאל אותי מייק אם ארצה להשתתף בכנס על אוכל . אוכל ? באמת ? בוודאי, השבתי . וכך על דרך המקרה מצאתי עצמי כעבור שנה משתתף בכנס השני הבינלאומי של תנועת סלוא פוד ( Slow Food ) העולמית, ועל כך תמיד אהיה אסיר תודה לך, מייק ! ההרצאות בכנס והמפגשים עם אנשים מרחבי העולם, שמתאמצים לשמר מסורות קולינריות ואוכל ייחודי לאזורם, היו מסעירים ומטלטלים, ובעיקר פוקחי עיניים . תמיד אהבתי את כל הקשור באוכל, אך תחומי מחקרי, חברה ומרחב במזרח התיכון בדגש על קהילות מוסלמיות, נדמו לי רחוקים מאוד מחקר האוכל, ומעולם לא חשבתי שאוכל לשלב ביניהם בעשייה האקדמית . ברם הדברים שאליהם נחשפתי בכנס גרמו לי להתבונן מעמדה אחרת על תרבות האוכל, ולמצוא בה קווי השקה רבים ומרתקים למחקרי . בשנת הלימודים האקדמית שלאחר הכנס התחלתי ללמד קורסים העוסקים באוכל, בעיקר מפרספקטיבה חברתית-פוליטית . ההיענות וההרשמה לקורסים אלה היו מפתיעות בהיקפן, וכך מצאתי את

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא