פתח דבר: הזמנה לסעודה

עמוד:13

הפסקת אוכל  13  מתמיד עם תפיסת האני שלנו, מכוננים זהות קהילתית ומבטאים דעות פוליטיות . פרקיו של הספר אוטונומיים ונפרדים, ואפשר לקרוא כל אחד מהם בהפוגה קצרה ממהלכו של יום, לעת לגימת תה אחר הצהרים או לפני השינה . אפשר בהחלט לקוראם ללא סדר, לקפוץ מהפרק השלישי לפרק העשירי, לדלג ולחזור להתחלה . הפרקים אינם מצייתים לסדר כרונולוגי או נושאי מסוים . הם עוסקים, בין השאר, בארוחת האימים המצחיקה, שאותה בולע צ'רלי צ'פלין בסרט "זמנים מודרניים", מדלגים לעבר נוכחותו כבדת המשקל של תרנגול ההודו על השולחן האמריקאי, עוקבים דרך ציור אחר משקאות ירקרקים ורעילים, ובוחנים את הקשר המשונה וההכרחי בין משתאות וצומות . שונים ומגוונים ככל שיהיו, תכליתם של הפרקים משותפת : לחשוב מחדש על אוכל ולחשוב אחרת באמצעות אוכל . שונה מהם היא אחרית הדבר, שעניינה סקירה מקיפה על צמיחתו של תחום לימודי אוכל באקדמיה ובתרבות הפופולרית . אני מאמין שההנאה מהאכילה אינה מושתתת רק על צורך גופני, סיפוק רגשי ותחושת שייכות, אלא קשורה גם לחוויה אינטלקטואלית, כך שככל שנדע יותר על אוכל, כך נהנה ממנו יותר . מבחינה זו הספר הוא הזמנה לארוחה עיונית, מזון למחשבה, ולכן אין לי אלא לאחל לקוראות ולקוראים — בתיאבון . נמרוד לוז

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא