|
|
עמוד:11
הפסקת אוכל 11 ואחריה במנותק מהגילויים הגיאוגרפים הגדולים של המאה החמש- עשרה, ובכללם מסעו של קולומבוס ו"גילוי" האמריקות ומסעו של וסקו דה גמה, ש"מצא" עבור האירופים את הנתיב עוקף המזרח התיכון להודו . מסעות אלו התרחשו בשל אותה התשוקה — ויהיה מי שיגדיר זאת כצורך — לתבלינים, שעמדה בבסיסן של מלחמות המוסקט של המאה השבע-עשרה . במשך מאות בשנים נזקקו והשתוקקו מטבחי אירופה לתבלינים הייחודיים, שהגיעו בעיקר מתת-היבשת ההודית . אלא שהתאווה הזו עלתה ממון רב בשל התיווך והעמלות שגבו מהם הסוחרים המוסלמים, ששלטו בנתיבי הסחר המסורתיים מהודו בואכה אירופה דרך המזרח התיכון . הרצון להקטין את עלויות התבלינים ולהגדיל את מתח הרווחים הוביל לחיפוש המתמיד אחר נתיבי סחר אחרים . היכולת לפזר פלפל על תבשילים בחצר המלך הצרפתי או להוסיף קינמון למילוי המסורתי של הקנולי בסיציליה, הוביל, בסופו של דבר, לשינויים היסטוריים מפליגים שאנו, המשופעים בתבלינים, אוכלים וחיים לפיהם היום . האוכל העולה על שולחננו אינו בבחינת סתם מזון שאנו מכניסים לגופנו כחלק מהצורך הביולוגי שלנו להתקיים . הוא הרבה יותר מקלוריות הישרדותיות, וספר זה מבקש להציג עד כמה הוא תיווך רב-ממדי, רב-פנים, מרתק ומאתגר, ואם יורשה לי — מופלא . המונח אוכל, בניגוד להגדרה הכללית של מזון ( כלומר מה שמשמש לתזונה ) , מבטא את המרחק העצום ואת הדרך שעשינו מאכילה אינסטינקטיבית, בלתי אמצעית, כשאר בעלי החיים המבקשים לשרוד, לאכילה שמבטאת קהילה, זהות ומשמעות, מראשית היותנו מין מובחן ועד לזמן הנוכחי .
|
אפיק
|