הקדמה

עמוד:8

אראלה טהרלב בן-שחר  8  גוגנהיים היה מדען מלומד ומנוסה . הוא ידע שריכוז גבוה של ויטמין C בשתן מעיד על כך שהגוף רואה בו פסולת שיש לפנות, ואף ציין במאמר כי "כל מה שהגוף מכניס יותר ויטמין הריהו מפריש יותר : כשרונו לעצור [ כך במקור ] ויטמין C מוגבל" . מן הסתם ידע גם שכדי למנוע את מחלת הצפדינה יש צורך בכמות קטנה בלבד של ויטמין C ושאין תועלת בריאותית מוכחת בכמות גדולה יותר . הקישור היחיד בין הוויטמינים בשתן לבריאות התבסס על רשמים של רופאים אירופאים ש"מוצאים לעתים קרובות סימנים של חוסר בוויטמין C אצל החולים הדורשים בעצתם" . למרות זאת הציג החוקר את הממצאים כהישג לאומי : "המספרים הגדולים האלה, לא נודעו כמותם בספרות המדעית" . השאיפה של גוגנהיים להראות לעולם כולו ולאנשי היישוב בפרט שהשתן החלוצי הוא הטוב בעולם, נבעה מצורך התקופה לעודד את אוכלוסיית היישוב היהודי בארץ ישראל לצרוך כמה שיותר פרי הדר . הפרדסים שניטעו כמה שנים קודם והציפו את השוק בתפוזים ; העובדה שלמגדלי התפוזים הצטרפה ה"אליטה" של ההתיישבות העובדת, הקיבוצים ; החרם והשביתה הערביים שהגבירו את הלחץ לקניית תוצרת הארץ : כל אלה השפיעו על החוקרים להפשיל שרוולים ולרתום את המעבדות ואת הידע המדעי לתעמולה שתעודד שתיית מיץ תפוזים, הכנת סוכריות תפוזים ותיבול הבשר בתפוזים כדי לחזק את כלכלת המפעל הלאומי . התפוזים אינם מקרה בודד . התפריט הישראלי שעולה על שולחננו עד היום מורכב משלל מזונות שצריכתם משרתת את החזון הסוציואקונומי והפוליטי של הפרויקט הציוני . דברי מזון

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא