|
|
עמוד:14
אראלה טהרלב בן-שחר 14 שתהיה מושתתת מן ההתחלה על מדע וטכנולוגיה מתקדמים . הארץ, כך דמיין, תיבנה על ידי מהנדסים, רופאים ומדענים ותהיה פנינה טכנולוגית שמפעלי המים, התחבורה והרפואה שלה יהוו דוגמה לעולם כולו . התזונאיות ראו את עצמן כמי שיפריחו את השממה התזונאית-קולינרית ויחדירו קדמה אל תוך המטבחים ואל תוככי מערכת העיכול, עצמותיהם ושריריהם של גופי "היהודים החדשים", שגם הם היו צריכים לעבור תמורה ותיקון . עיצוב התפריט, כפי שהבהירה ד"ר בבלי ברומברג בהקדמה למדריך תזונה שפרסמה ב- 1942 , היה בעצם חלק אינטגרלי מן המפעל הלאומי : "התזונה היא בעיה לאומית . במלאנו את תפקידנו באמונה הרי אנו עושות לא רק למען בריאותם ואשרם של בני משפחתנו . . . . משפחות בריאות, חסונות ומאושרות משמשות יסוד לעם חזק 11 ובריא" . האמונה בחשיבות המשימה ניכרת בשפע הפרסומים והיוזמות שקידמו הנשים הללו כדי לייצר ולהפיץ את הידע בציבור הרחב . צבא של מדריכות תזונה שהקימו ארגוני הנשים הציוניים עבד ללא לאות כדי לייצר מחקרי תזונה, סקרים, מדריכים, מתכונים וספרי בישול, תערוכות מזון והדגמות בישול, בניסיון להנחיל את הידע לכל מי שנכנסה למטבח — בקיבוץ, בעיר ובמטבחים המוסדיים . ממרחב העבודה המצומצם שיועד להן, במטבחים, תוך התמודדות עם אין ספור מגבלות פטריארכליות, הן חיפשו דרכים לעצב ולבנות חברה חדשה שבה לנשים יש כוח ומעמד . חלק מן המטרות שקידמו עלו בקנה אחד עם מטרות המוסדות האחרים — פיתוח הכלכלה, גיבוש לאומיות ועידוד המשק . מטרות אחרות היו
|
אפיק
|