הקדמה

עמוד:10

אראלה טהרלב בן-שחר  10  שבחנו את כמות האנרגיה במזונות, ואת זו הנדרשת לגוף האנושי לביצוע עבודה . מטרתם הייתה למצוא מענה לשאלות המטרידות שהולידה המהפכה התעשייתית : לכמה מזון זקוק גוף הפועל כדי להבטיח פריון עבודה ויעילות ? איזה מזון יספק את כל צרכיו ? מה צריך להיות גובה השכר כדי לאפשר לרכוש מזון מספיק לצורכי 2 מושג הקלוריות איפשר לכמת את האנרגיה ( הייצור ) , הכסף הגוף ? ( כלכלה ) והמזון ( אוכל ) ולייצג אותם בעזרת מדד אחד . הקלוריה נתפסה כמדד קסום שיעניק פתרון מדעי לבעיות החברתיות ויסייע בקביעת גובה משכורת, בייעול התפוקה ובהגברת התוצרת הלאומית . תזונאים קיוו שבאמצעות המדד החדש יוכלו לסייע להשגת פתרון למשבר החברתי-כלכלי שהתסיס את אמריקה ואת אירופה, ולמאבק בין מעמד הפועלים לבעלי ההון . היום הקלוריה, שסיפורה יוצג בפרק החמישי, איבדה את רוב מטעניה המעמדיים והפכה למדד לנשיות חטובה וטובה . מפורסמת היא האמירה של פרידריך הגדול, מלך פרוסיה באמצע המאה ה- 18 , שלפיה "הצבא צועד על קיבתו" . גם מדע התזונה צעד והתקדם על קיבתם של חיילים ועיצב את האכילה מתוך צורך לייצר עוצמה צבאית . עוד בראשית הדרך נערכו מחקרי התזונה במחנות צבאיים סגורים, שם קל היה לחוקרים 3 לאחר שבמלחמת קרים שהתחוללה לעקוב אחר תזונת החיילים . בין השנים 1853 - 1856 נחשף העולם לראשונה לתצלומי מלחמה על דפי העיתון וצפה באומללותם של חיילים מזי רעב, הלכה התזונה ונתפסה כרכיב חיוני באסטרטגיית הלוחמה, והתזונאים 4 במלחמת העולם הראשונה חקרו ותכננו תפריטים מקדמי ניצחון .

אפיק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר