|
|
עמוד:9
בתרווד כשפיה 9 שונים — מתפוזים, דרך ירקות, עבור באבקות חלבון וכלה בסוכרזית — ביטאו והפיצו ערכים ואינטרסים לאומיים . מדע התזונה התגייס למשימה והתאים את מחקריו, את תוצאותיהם ואת מסקנותיהם כך שישתלבו באידאולוגיה ובמדיניות הכלכלית שמשלו בכיפה . תולדות משטרי התזונה הארץ-ישראליים שלובות בתמורות מדיניות, פוליטיות, לאומיות וציוניות . מדע התזונה הציוני אינו יוצא דופן בכך . מן הרגע באמצע המאה ה- 19 שבו החלו מדענים לחקור את הרכב המזון ואת המטבוליזם האנושי, היה מדע התזונה ארוג באידיאולוגיות לאומיות ופוליטיות, תפיסות כלכליות וחברתיות ואינטרסים שונים . כל זה נכון גם ביחס לתחומי מחקר אחרים, אך נכון במיוחד לגבי תחום התזונה שניצב על צומת סואן המפגיש בין חקלאות, כלכלה, חברה, בריאות הציבור ומדיניות ובין תפריטים, פרקטיקות בישול, מנהגי והתנהגויות אכילה, פעילויות פיזיולוגיות ודימוי גופני . ההיסטוריה של מדע התזונה משופעת בדוגמאות שמראות כיצד מלחמות, מהפכות טכנולוגיות, מאבקים חברתיים ומשברים כלכליים הטביעו את חותמם על שאלות המחקר, מתודות הניסויים, פירוש התוצאות, מדיניות התזונה וההמלצות לאוכלוסייה . בקיצור, כשאנחנו אוכלים על פי המלצות המדע אנחנו מטמיעים בגופנו לא רק חלבונים, שומנים וסוכרים אלא גם השקפות עולם . מושג הקלוריות, למשל, הפך ליחידת מידה של מזון על רקע מאבקי מעמד הפועלים במאה ה- 19 . הוא נוצר במקור על ידי פיזיקאים במאה ה- 18 כיחידת מידה לכושר ייצור של מכונות, על פי כמות החום שהן פולטות . עד מהרה אומץ על ידי כימאים
|
אפיק
|