|
|
עמוד:12
12 מוצאו היהודי ושירת בלגיון כחייל מן השורה מרגע גיוסו ב- 1942 עד שחרורו לאחר חמש שנות שירות . בחיבורו הוא מדגיש שנאלץ לאמץ זהות חדשה כדי להתקבל ולשרוד . שינוי הזהות לוּוה בפחד 2 מתמיד להיחשף ודרש הקפדה מתמדת על פרטי עברו המומצא . יש לציין כי לשורות הלגיון התגייסו גם נרדפים פוליטיים, כמו במקרה של הרברט טראוב . לקראת סוף שנות השלושים של המאה הקודמת נקלטו בו גם יהודים שברחו מאימתו של היטלר וגם ספרדים רפובליקנים שברחו מאימתו של הגנרל פרנקו . גיוסם ללגיון הזרים הגן עליהם מפני גירוש . מצד אחר, לאחר תום מלחמת העולם השנייה מצאו מקלט בשורות הלגיון אנשים ששיתפו פעולה עם הגרמנים בתקופת הכיבוש של ארצם כמו גם חיילים ששירתו בוורמכט ובס"ס אשר היו מעוניינים להלבין את עברם ולחמוק 3 מהעמדה לדין, כפי שהרברט טראוב מתאר . על- אף הדימויים השליליים עורר לגיון הזרים גם לא מעט פנטזיות רומנטיות בזכות הילת ההרפתקנות שריחפה סביבו וההקרבה ההרואית של חייליו על בסיס הקוד המוסרי ואתוס המסירות שמפקדיו ניסו להנחיל לחייליהם . הווי הלגיון הזין לא פחות ממאה סרטים, שכמה מהם מבוססים על יצירות ספרות — נובלות ורומנים . הסרט הראשון המהלל את מוסר הלגיונר הוא Beau Geste ( מחווה יפה ) , הפקה שעלתה לאקרנים כבר ב- ,1926 4 עוד בתקופת הקולנוע האילם, וזכתה לכמה גרסאות נוספות . 2 למידע כללי על לגיון הזרים הצרפתי ראו Zosa Szajkowski , Jews and the Foreign Legion ( Ktav Pub & Distributors Inc . , 1975 ) . המחבר הוא היסטוריון שהיגר לצרפת בשנות השלושים של המאה העשרים והוא עצמו התגייס ללגיון הזרים של צבא צרפת . הוא השתתף במערכה הצבאית נגד גרמניה הנאצית בפרוץ המלחמה, נפצע והצליח להגיע לארצות- הברית ב- 1941 . 3 ראו בעמ' 184 להלן . 4 את הסרט ביים הרברט ברנון ( Herbert Brenon ) על בסיס נובלה מאת הסופר הבריטי פ"ק ורֶן ( P . C . Wren ) שהתפרסמה ב- 1924 .
|
|