|
|
עמוד:10
10 דב שוורץ ( 3 ) "כוח" משקף דינמיות בניגוד למצב סטטי, דהיינו מובן של דחף והנעה . ( 4 ) "כוח" משקף יציאה מפוטנציאליות לאקטואליות, מן הכוח אל הפועל, שבהגות 10 העתיקה ושל ימי הביניים נתפסה בדרך כלל כאחד הביטויים הפיסיקליים של התנועה . ההקשרים השונים של "כוח החיים" מבטאים את שכבות המשמעות של דברי הראי"ה . לעיתים הסביבה הכוחנית בתפיסה הוויטליסטית של הראי"ה מספקת מונחים אחרים כאשר מסופחים לחיים ביטויים של "תוקף", "עוז", "גבורה" וכדומה . אף אטען, כי השימוש הרב והתדיר של הראי"ה בביטויי הכוחניות בסביבה של זרם החיים 11 מבטאת השפעה של ניטשה . ביטוי חשוב של השכבה האקטואלית של זרם החיים בהגותו של הראי"ה הוא ההתעוררות הלאומית, הנובעת במישרין מהממד הוויטלי של האומה ושל הקיום . התנועה של כוח החיים היא מן היחיד אל החברה ומן החברה אל האומה . ואכן התחייה הלאומית מונעת כתוצאה מיוזמה אנושית, משלילת הפסיביות ומהצגתה כניוון, ומדחף לחירות ולמימוש של העוצמות והכשרים של האומה . מדובר במיוחד בעוצמות ובכשרים שלא באו לידי ביטוי במרוצת השנים הארוכות של הגלות . נשוב ונקבע : השכבה הפילוסופית מבטאת את הממד הרוחני של התחייה הלאומית . התחייה משקפת את המגמה האימננטית לחשוף את התכונות הלאומיות התרבותיות, התורניות והאלוהיות כאחת . השכבה הקבלית מתארת את האצילות, המתעצמת ומתגברת לאור התחייה הלאומית . הקריאה הקבלית בדברי הראי"ה מזהה בראש ובראשונה את זרם החיים עם ההאצלה של השפע באמצעות הספירות . כלומר קריאה זו מתארת את השפע כתהליך המתרחש במרומי עולם אלוהות, והשתקפותו בעולם החומרי היא זרם החיים . השכבה ההיסטורית מעצימה את הפעילות של תחייה הלאומית כתוצאה של כוח החיים . חרב היונה : הציונות והכוח 1881 - ,1948 תל אביב תשנ"ג ; א' הולצר, חרב פיפיות בידם : אקטיביזם צבאי בהגותה של הציונות הדתית, ירושלים ורמת גן תשס"ט . 10 . הראי"ה הגדיר את הכוח כפוטנציאל בזיקה לחיים בדבריו אלה : "לכל כח, המתגלה בפועל, הלא יש איזה שורש מהותי כחני, אשר אמנם כל זמן שלא יצא אל הפועל, אע"פ שאנו יכולים לכנותו בשם איזה יש, אבל היש הזה הלא לא נחשב למאומה בתוכן החיים שכל תוכנם הוא פעולה והפעלה ממשית" ( עולת ראיה, ירושלים תשע"ה, ב, עמ' קכד ) . לפי זה החיים מבטאים את המצב של בפועל, ו"כח החיים" מבטא את התהליך של היציאה מן הכוח אל הפועל . באופן כזה מתקשרת התנועה אל הכוח . 11 . בדרך כלל אשתמש ב"כוח החיים" וב"זרם החיים" או "שטף החיים" כביטויים זהים מבחינת המשמעות . כל כך מפני שגם הראי"ה לא הבדיל ביניהם באופן חד-משמעי . רק לעיתים נדירות אבחין בין השניים, כאשר ההקשר המקומי מחייב זאת . ההשפעה המכרעת של ניטשה על הצעירים בסוף המאה ה- ,19 ואפילו ברוסיה, הותירה את חותמה גם על הצעיר היהודי . ראו למשל ש' ורסס, "על מפתן המאה העשרים", סדן ד ( תש"ס ) , עמ' 16 ; ח' בר-יוסף, ההקשר הרוסי של הספרות העברית, ירושלים תשפ"א .
|
|