|
|
עמוד:12
הושע לספר ~ בלי בן יפת פירוש לעומת יפת של בהישגיו למעט הקראות בחקר· כללית נטייה שררה לאחרונה עד בעיקר שפעלו בירושלים, הקראים ההוגים . חוג בקרב וממשיכיו דורו בני של הישגיהם התמחותם, נודעה שבהם ספציפיים, ידע בענפי התמקדואלה האחת - עשרה . במאה המקרא לשון של שיטתי לימוד 13 אלבציר ( , ויוסף יפת בן ) לוי פילוסופיה זה ובכלל של מורכבות בסוגיות עצמאיים וחיבורים 14 הרון ( , אלפרג' ) אבו הכללי הלשון מדע פי על מחשיבותו להמעיט שהנטייה ייתכן ג s ודה ( . ו יהבן ישועה יפת, בן ) לוי הקראית ההלכה המוסלמית התיאולוגית ההגות את הפנתר שמידית מכך נבעה אלה הוגים לעומת יפת של הזהב" "תור בני של מזו פחותה חיתה העריבית הכללית הלשון תורת ואת ) המעתזלית ( היריעה ורוחב המדעי התחכום בדרגת כתביו ניחגר לא כן ועל האחת - עשרה, במאה הקראי של ספציפיים בהיבטים המתמקדים חדשים, עיונים זאת, עם 16 אלה . של האינטלקטואלי יפת, של הפרשנית הגותו של עומקה ועל ~ תה 1 חדשנ על מלמדים למקרא, ופירושיו תרגומיו אף זאת לאור המקראי . דג הטקסט בניתוח והיסטוריים ספרותיים רציונליים, כליםביישום שהם באור רק מתמצה אינו אשר יפת, פירושי של הסגולי בערכם ההכרה לאחרונה גברה בחקר יפת שקבע הייחודיות מאמות - המידה נובע גם אלא ראב"ע, או רס"ג כתבי על זורעים הקראית הפרשנות של ובביסוסה בהרחבתה יפר ! שמילא המפתח תפקיד ובביאורו . המקרא בכל הביניים בימי היהודית המקרא פרשנות של הכוללת התפתחותה על כן' אם השפיע, בספרד . כולל האסלאם, ארצות מהדורות להכין הצורך את שאת ביתר t ומעלינ חוזרים לעיל שנסקרו הגורמים ולכל לחוקרים יאפשרו אשר למקרא, יפת פירושי של ומוערות מתורגמות ביקורתיות עבודתו למכלול ומקיפה ישירה גישה ותיה, י לדור היהודית המקרא בפרשנות המתעניינים גישות, ארבע סימון, ; xliii - xlvii עמ' הושע, בידנבוים, והשווה : , ( ד ) פרק להלן דאה עלי בן ליפת . 138 - 139 עמ' ; פילוסופיה בן - שמאי, : דאה המעתזלי ( , הכלאם מענף כחלק הקודש, כתבי על יישומה : דיוק וליתד 13 יפת . בן לוי סקליד' הקלאסית . המסורת , כ'אן : דאה , הזמן בת הערבית בבלשנות הבצדית האסכולה עקרונות פי על בעיקר 14 יהודה . בן ישועה בן - שמאי, : דאה ויקרא, כספר במקד : א, ספציפיים לספרים מורחבת פרשנות כולל 15 לעיל . 3 - 4 בהעדות ההפניות דאה האחוז - עשרה, המאה בני הקראים ההוגים על נוסף לרקע 16 תהילים ; ארדד, ישעיהו ; אלובידי, למקרא : יפת כ ! ידושי של ספציפיים בהיבטיםמפורטים מחקרים דאה, 17 ; המדרון תפיסת הנ"ל' ; לדמותו פוליאק, ; התחלות גולדשטיין' ; זהותבלומפילד' ; התייחסותו הנ"ל' במבואות עיונים . הנ"ל, ; יונה שלוסבדג, ; 67 - 95 עמ' גישות, ארבע , סימון ; שיטות ושלוסבדג, פוליאק יש . ( ד פרק להלן, ) דאה לו שקדמה הפרשנות עלהסתמכותו את להדגיש יפת נהג המקרא על לכתביו את המאפיינת התנייניות, גם ומכאן האספנות, ~ ~ מידת השאר' בין עדות, בכך לדאות הנוטים חוקרים בת הקראית להגות יפת של החשובה תרומתו אף על אלה, חוקרים לדעת יפת . של ופירושיו תרגומיו לאתגר גתובה בעיקרן ומהוות יתדה, במקוריות בטיינות r מ אינן הפרשנית ושיטתו גישתו העשירית, המאה ; הנ"ל, 2 - 7 עמ' א, שיטות, בן - שמאי, ; viii - xxxiii עמ' הושע, בידנבוים, דאה : זה, בתחום דס"ג שהציב יפת של הצהרותיו את לקבל אין לדעתנו, . 445 - 446 עמ' סדר, מדוויק, ; 53 - 56 עמ' הקראי, הפרשן ששם כמי שלו, הפרשנית האידיאולוגיה את ) ז : בטאות הן שכן כפשוטן, קודמיו על הסתמכותו בעניין כך משום המקרא . של והפירוש התרגום בתחום ידועה יהודית ( או ) קראית מסורת של ממשיך עצמו הכלים את בה והרחיב שפיתח דק לא אשד הכוללת, הפרשנית שיטתו על אלה מהצהרות ללמוד אין . ( ד - בפרקים להלן, ) דאה השפעה ובעלי דורשים מושגים בה יצר גם אלא קודמיו, של הפרשניים ] 12 [
|
|