|
|
עמוד:8
כשמדברים על אוטופיה בחברה, אפשר לראות זאת בשלושה אופנים : אפשר לדבר על אוטופיה ומציאות . כלומר, בדרך השגרתית והמקובלת יש הפרדה בין אוטופיה ומציאות . לאוטופיה ז'אנר משלה, כפי שקובעים אנשי הספרות . יש חלומות, יש גם תכניות, ואלו פורחות באוויר ומתרוצצות במוחותיהם של בני אדם, בכנות או שלא בכנות . בין חלומות אלה ובין המציאות אין שום קשר, וזהו המושג המסורתי של 'אוטופיה" . אפשר לדבר גם על אוטופיה ריאליסטית, באותו מובן כפי שמפרשים מאספקט מסוים את מרק ס, ואזי אפשר לראות שהאמונה שלו היתה בעצם באותה חברה עתידית, החברה חסרת הסתירות, המשוחררת ממחסור, החברה שתצמח מתוך המציאות הריאלית . אני חושב שזה הפירוש הנכון . ואפשר לראות את הדבר גם בדרך נוספת, כפי שאני רואה אותו : אני מגדירו כ''ריאליזם אוטופי', כשהדגש הוא על ה"ריאליזם * ולא על ה''אוטופיה'' . ומבחינה זו, האוטופיה היא אחד מממדי המציאות, אחד מהכוחות המניעים את המציאות . ואם כך הדבר, הרי היא אחד הכוחות המניעים את האישים הפועלים במציאות . אינני מתכוון להוגי דעות שאינם פועלים במציאות ההיסטורית, שאינם מנסים לשנות את המציאות ההיסטורית על ידי פעולה . ואני מדגיש : לא על ידי רעיונות, אלא על ידי פעולה של ממש . כוונתי בעיקר למדינאים . אני סבור שלממד האוטופי קשר לפעולתם המעשית של אנשים . אני קורא אצל אייל כפכפי, שבשלב מסוים בחייו גילה טבנקין את אפלטון, כשם שגילה את בובר אני סבור שהיסוד הזה השפיע גם על פעולתו . למשל, אני כורך ומקשר את היסוד הזה אל רעיון הקמת הפלמ''ח . אינני טוען שזה הניע את הקמת הפלמ''ח . הפלמ''ח צמח מתוך המציאות ההיסטורית המסוימת . אבל במציאות הזאת התגבש הרעיון ולו קשר לפן האוטופי באישיותו של האיש הוגה הרעיון . והוא הדין במאיר יערי ואני קורא את דבריו ואינני מותח בו קווים וגבולות עד ל''סמלים תלושים'' ומעבר ל"סמלים תלושים" . לא, זה לא כך ! אם בודקים את יערי בדרך שאני רוצה לבדוק אותו, הפן הזה של הסוציאליזם, שהוא עצמו הגדירו כאוטופי, הפן הזה מתקיים בו לאורך כל התקופה . אחרת לא תבינו את יחסושלו ואת יחס חבריו אל ברית המועצות . בלעדי זה אי אפשר להבין עד תום אפילו את הנסיון לקשור בין חלוציות כמיסדר אידיאליסטי ) על פי השקפתם ( , עם המרקסיזם . וזאת אני טוען גם לגבי בן גוריון, על פי דבריו ותוכניותיו . בוויכוח בכנסת עם בריהודה, אמר לו
|
|