|
|
עמוד:9
הופכת להיות כביכול "מונופול" של מעגלים חברתיים, שעימם התקשה לפתח דיאלוג קונסטרוקטיבי . ייתכן והוא לא היה הופך להיות יריב נוקשה כל כך לקבוצה זו, אילו ייחודה לא היה משתקף אך ורק בתחום האמורפי של תרבות, ספרות ופולקלור . מדובר היה בתחושות זרות וניכור מקיפות יותר . אניטה שפירא, בספרה "למה פרקו את הפלמ"ח" קובעת, ובצדק, שהוויכוח בין בןגוריון למתנגדי הפירוק לא היה רק על רקע מקצועי צבאי, אלא שבןגוריון היה זר לכל היצירה של הפלמ"ח, כי מסגרת זו לא הייתה יצירת כפיו . בןגוריון מהווה במקרה זה רק סמל, שכן מדובר ברובד שלם של ההנהגה, וזאת למרות שבניהם ובנותיהם היו חברי תנועות הנוער של "ארץ ישראל העובדת" . הם הגיעו לתנועות הנוער במצוות הוריהם ובעידודם, שראו בכך את המסלול המועדף, היוקרתי, שכל נער ונערה ישראליים חייבים ללכת בו . ואולם מסתבר, שהורים אלה, למרות שחשו עצמם אפוטרופסים רוחניים, לא שלטו במגמות התרבותיות והאידיאולוגיות שהתפתחו, לפחות בחלק מתנועות הנוער ובפלמ"ח . כך נוצרה תשתית פסיכולוגית וסוציולוגית, שהזינה את העימותים שהתרחשו תוך מלחמת העצמאות ולאחריה . עם הקמת המדינה התחוללו שינויים ניכרים בכמה תחומים : קודם כול התחוללו שינויים דמוגרפיים מרחיקילכת, חל שינוי בטיב כוח האדם שעלה לארץ, וגיוסו הפוליטי חייב שיטות שונות לחלוטין מאלו שהיו מקובלות לפני 1948 . כל מפלגה שביקשה לשרוד בנוף החדש, הייתה חייבת לשנות את הטקטיקה של הגיוס הפוליטי, לעסוק יותר במניפולציות ובשיחוד בוחרים מאשר באידיאולוגיה . למעשה, כמעט כל הדרכים האפשריות לגיוס פוליטי היו כשרות ורובן אכן הסתגלו לשיטות החדשות . ואולם, הייתה התפתחות נוספת : נוצר בקע ביןדורי ותוךדורי כאחד . קראו לזה גם הקרע בין "הביצועיסטים" לבין "שומרי החומות" . הייתה לכך השפעה גם על מבנה האליטות הישראליות . נפתחו אפשרויות רבות יותר לנייעות ) מוביליות ( אישית ולהשתלבות בדרגים הבכירים ביותר . יעדי הנייעות כללו את צה"ל ומנגנון השירות הציבורי, ולמעשה בכל המנגנונים והמסגרות שהיו בתקופה היישובית מצומצמים מאוד, או שלא היו כלל . בתוקף הנסיבות נשאב לתוך חלל זה חלק מדור תש"ח . כך נוצר הבקע הגדול, שבלט מאוד בשביתת הימאים . חלקו של דור תש"ח התקומם וצידד בימאים וחלקו נשאר נאמן לחלוטין לממסד . אסכם ואומר : את שביתת הימאים יש לראות לא רק על רקע המאבק הפוליטי בין מפ"ם או בין השמאל למפא"י, על עמדות כוח . הבריקדות שהוקמו בנמל חיפה סימלו למעשה את הניסיון האחרון של דור תש"ח לשמר את ייחודו התרבותי והחברתי כנגד המגמות החדשות שהפכו לדומיננטיות בשנות החמישים .
|
|