|
|
עמוד:12
שיש חזון החזון הוא כולל, כולם צריכים להיות מגויסים לו . והשאלה אפילו מרחיקה לכת י מגיעה עד לבעיית ה ^ רט והכלל, והאם לפרט יש רשות לחרוג ולעמוד על שלי, ולהגיד רגע הכול נמדד בעצם על פי לא על פי הפרט היחיד החורג, האגואיסטי, ות י ^ רכ ^ טי, אלא שחברה מורכבת מפרטים ואתה צריד להתחיל את העניי בעובדה * וכללי משחק אינם יכולים להחיל את העיקרון שמותר להקריב ולדכא 'ל פות ע פרט דבר בניגוד לרצונו, בשם אי™ כלל . לא בכל סוגייה הכרעת רוב קובעת, כאשר מדובר בכניסה לחיי הפרט או לחיי קבוצת מיעוט . דוגמאות אחדות לתפיסה זי, שאני רוצה להביא, הן מתקופה מוקדמת מאוד . המדינה סוף מלחמת העצמאות . דיון, שאני מוצא אותו ביומן המלחמה של בן גוריון י * א מתאר ישיבת מטה, ישיבה במשרד הביטחון . אלה כבר דיבורים, ק" < ת הפא ה הבאה, ואחת השאלות היא : מה עושים עם הצבא המגויס . הן בסוף המלח מה ה יעה מדינת ישראל לגיוס שיא, יספק אם אפשר לראות עוד חברה שהגיעה לגי ס בשעיר כזה ואז, אהרון רמז מציע לא לשחרר מהצבא אלא מהמלחמה, ולשלוח צבא ילחקל ~ יע הליישב באופן'צבאיידריש תכנון לאימי, לצרף צבא לחרושת בניינים חציבות, השבחת קרקעות ופי'; על פלוגות ימונו מהנדסים, מומחים וכו . יגאל < ד ? ח ^ שש לדי™ . ה, שיהרוס את הצבא . לא הגיעה שעת שלום, צפויה עוד מלחמה ) הוא לא השמיע טענה עקרונית נגד מה שאמר אהרון רמז, אבל לא ב גלליה באתיא ת האמירה הזאת ( . ואז נכנס בןגוריון ואמר : מסופקני אם אפשר להפריד בין שלום לבין מלחמה, בין צבא לבין עבודה, בין התיישבות לבין זרימה לעיר" . אלה הרהורים שלו מהיומן לא ברור אם הוא אמר את זה בהערות שלו על מה שהושמע אז . עוד מעט אביא עוד דברים, שיעידו אם יש מרחק בין בןגוריון בשנים האלה לבין בןגוריון משנת 1923 והתפיסה המקורית שלו על "חברת העובדים" : כולם צריכים להיות עובדים; אלטרנטיבה לגדוד העבודה אבל לא פחות טוטאלית ומחייבת . אבל, להביא דברים משנות העשרים אין בזה חוכמה . צריך להביא דברים של מי שנחשב בעינינו הארכיטקט של מדינת ישראל, או בביטוי אחר : בלי שום ספק האיש בעל ההשפעה הגדולה ביותר . זו השקפתו אין זאת שהיא עומדת להתגשם . ברוך השם, . r 08, ? 90 מהדברים שבןגוריון הגה בהם אינם עומדים להתגשם . אבל זו השקפתו, והוא לא בודד בה . הוא רק האיש היותר נחוש, המנהיג, ולא מן המנהיגים הבינוניים . הוא מנהיג עילאי על פי כל קנה מידה שאני מוכן לחתום עליו, הוא בהחלט מנהיג עילאי . ובכן הנה לכם המחשה 'בהריסת מחיצות' . שלום, מלחמה, עבודה, זרימה לעיר האם אין צורך באינטגרציה של תפקידי הבניין והמלחמה ? נראה לי שאהרון רמז נגע בנקודה עיקרית : תכנון לאומי ! תכנון לאומי זו מלה כשרה, והיא עתידה להישמע בהמשך אבל איד הבין אותה בןגוריון, איד הבינו אותה האחרים ? הוא הבין אותה במונחים כאלה ) וההמשך אפילו יותר חזק ( : יש אולי כאלה . להיפטר ממושגים מקובלים במציאות שלנו, הם נתרוקנו מתוכן . שלוםמלחמה, התיישבות חקלאית, עירונית, תקציב מלחמה דמוביליזציה . לפי תכנית יוסף גוריון יעלה חייל משוחרר 2400 לא"י, וכל הצבא בין מאתיים לארבע מאות מיליון לא"י . ) עכשיו זה עניין כלכלי ( . וכך מסיים בן גוריון קטע זה האין לתכנן בניין הארץ, לבצע הבניין ע"י הצבא ? היש דואג ליחד או לכלל ? ) אתה רואה שהוא מבין טוב בןגוריון היה בעל מחשבה פילוסופית והוא אף יודע יפה 12
|
|