זאב צור: בניית הכוח הכלכלי

עמוד:13

בחינת הפרופורציה של עבודות החוץ ב < חס לעבודה מכמסה מראה ­ 37 $ בגבעת ברנר, 43 $ בגבעת השלושה, 32 $ ביגור, ורק 9 $ בעין חרוד, 15 $ בתל < וסף, 10 $ בגבת . בסך הכל, בכל יישובי הקיבוץ ופלוגות < ו עבדו 43 $ בעבודות­חוץ . דרכו של הק < בוץ המאוחד בבניין המשק והחברה באה לידי ביטוי אופטימלי ביגור : בגידול, בקליטה לפי החלטות הקיבוץ, באיחוד החקלאות עם חרושת ועבודות חוץ, ובקבלת מרות הקיבוץ באיחוד המשק והפלוגה . עם פרוץ מלחמת העולם והפסקת העלייה התחילו הדברים להשתנות, כידוע . משקל עבודות החוץ ירד, משקל העלייה פחת, וגדל חלקם של ענפי החקלאות והחרושת . בסיכום הפרק הזה, בתקופת היישוב עד הקמת המדינה, אפשר לומר, שהמדיניות הכלכלית וההתיישבותית בה נקט הקיבוץ המאוחד, עם הבעיות שליוו אותה, הוכיחה את עצמה בקליטה, בכיבוש, בהתיישבות ובמפה הגיאוגרפית, המשקית והביטחונית של הארץ . הנקודה החלשה, אותה יש לציין ואי­אפשר להתעלם ממנה במבט רטרוספקטיבי על התקופה הזו, הייתה במתיחת יתר של המאמץ ובלחץ על רמת החיים של החברים . אלה גרמו לעזיבות ולהתהוות אופוזיציות בקיבוץ המאוחד . בשוני מתנועות אחרות, בקיבוץ המאוחד הייתה באותה תקופה תופעה של "אופוזיציות משקיות", ובתקופה מאוחרת יותר ניתן לזה גם דגל פוליטי ומפלגתי . החוקר את התקופה, את התפתחות היישובים ואת אשר התרחש בהם, לא יתקשה למצוא מצד אחד את התשתית החברתית והמשקית ואת סימני אותה דרך, שאת ערכה וחשיבותה בהתמודדותו של הקיבוץ המאוחד על דרך יישובה של הארץ ציינתי, ומן הצד האחר ­ את הקורבנות החברתיים שליוו דרך זו של הקיבוץ, בעזיבות ובאופוזיציות פנימיות . בתקופת המדינה חל שינוי דראסטי בכל אלה . אמנם, מהבחינה הרעיונית המשיך הקיבוץ המאוחד לדגול בתפקידו ביישובה של הארץ ובהתמודדותו כאלטרנטיבה לדרך הרכושנית, אבל יכולתו לממש את תפקידו נמצאה בתהליך של ירידה, בהשוואה לתקופה שקדמה, ולעומת זאת עלה ביטויו הפוליטי, שאינו זהה דווקא עם ביטויו ככוח מגשים וגבר מאבקו הפוליטי על דעותיו . שינוי זה היה קשור, ראש לכל, בשינוי הגדול שחל עם עצם הקמת המדינה . בתקופת המנדט כמעט ולא היה לתנועות ההתיישבותיות, ואפילו לא ליישוב כולו, מה לומר בתחום המדיניות הכלכלית שנשלטה על ידי ממשלת המנדאט . מבחינה זו חל שינוי גדול . כן חל שינוי במתח שביו גורמים מתנדבים­חלוציים מתקופת היישוב, לביו כוח הכפייה השלטוני שבידי הממשלה . את הקיבוץ המאוחד ליווה וציין באותה תקופה עוד שינוי ­ נוסף על השינוי בתנאים האובייקטיביים ­ והוא הפילוג . אפשר לומר, שעד סוף שנות הששים היה הקיבוץ המאוחד עסוק בריפוי פצעיו, שנגרמו לו בעקבות הפילוג . שכן, בפילוג לא רק שעזבו אותו 36 $ מ­ 13,098 חבריו, שהיו בו ערב הפילוג; הוא גדל עד 1957 ב­ 1,000 חברים בלבד, ורק בסוף שנות הששים חזר למספר החברים שמנה ערב הפילוג . ערב האיחוד והקמת התק"ם הגיע הקיבוץ המאוחד ל­ 16,632 חברים, כלומר : 3,600 חברים יותר משהיו בו ערב הפילוג­ 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא