|
|
עמוד:9
בעיןחרוד, ונוסדה לראשונה המחלקה לסטטיסטיקה . הייתה דאגה להפצת מידע, למחשבה של תכנון כלכלי, לפיקוח ולהכשרה . הסיסמא "קיבוץ גדול וגדל" עוררה דיונים פנימיים רציניים, ובין היתר גם מן ההיבט הכלכלי, היו חילוקי דעות עם חלק ממנהיגי התנועות בנושא "המשק המעורב" משק שבו חקלאות, מלאכה, תעשייה, שירותים ועבודות חוץ . גם במוסדות המיישבים לא הייתה הסכמה ובוודאי לא תקציבים לשאיפות אלו . ההגבלות התקציביות חייבו הכנת כלים עצמאיים . האם גישה זו של מדיניות התיישבותית וכלכלית הייתה מבוססת על "הסתבכות מתוכננת מראש" ? ובכן, היא לא הייתה מתוכננת להסתבכויות וכתוצאה מהן להשגת תקציבים, אבל אין ספק שאלו נלקחו בחשבון . כדי לקדם את הגשמת הרעיונות לא היה אפשר לחכות . היה צריך לנסות תוך כדי ביצוע ולמצוא כיסוי כספי . נוצרו עובדות בשטח עובדות חשובות מאוד ליישוב ולמדינה, אבל האחריות למציאת הפתרון התקציבי והכלכלי הייתה גדולה מאוד . כאשר עבודות ההתיישבות והפיתוח עמדו במבחן המציאות מה שלא היה מובטח תמיד נמצאה הדרך לפתרון בעזרת המוסדות ולאחר מכן בעזרת משרדי הממשלה . בתהליך זה נוצרו "המועדונים" למיניהם להבראה משקית וכספית ) תופעה מוכרת ואקטואלית גם היום ( , בעיקר ביוזמתם ובטיפולם של פעילי הקיבוץ המאוחד . כך, לדוגמא, נולדה שיטת "האשראי המרוכז" . היום חוזרים לאותו הדגם להבראה כלכלית וכספית, לתכנון ולפיקוח . אין לי ספק, שלמדיניות זו היו בתקופות מסוימות גם תופעות נלוות שליליות . קיבוצים ניצלו את הגישה הזאת ואמרו : "בואו נפעל ונעשה ! נסתבך ? אחר כך יעזרו לנו" . התנועה לחמה בתופעות מסוג זה, ולא תמיד בהצלחה . והיו לכך גם תוצאות כלכליות וחברתיות קשות . היום אפשר לסכם, ללא צל של ספק : אילו נהגו המנהיגים, המתכננים והמבצעים בתחום הכלכלי בדיוק ככתוב בספר וזאת בתנאים הביטחוניים, המדיניים והכלכליים בארץ ובמצבו של העם היהודי בתפוצות בוודאי לא הייתה קמה ההתיישבות הזאת, ואולי גם לא המדינה היהודית . תנועה השואפת להגשים את האידיאולוגיה שלה, שבתחומים רבים מתנגשת עם גישתם של הגורמים "בעלי הדעה והמאה" חייבת לשמור במידה מסוימת על איתלות, לא רק במחשבה ובהצהרות אלא גם בביצוע . ולכן לא מקרה הוא, שהקיבוץ המאוחד פיתח במשך הזמן שורה ארוכה של חברות בתחומי כספים ומשק, תרבות ואמנות, השכלה וחינוך, בנייה ונכסים, תכנון ושירות, ספנות ועוד כמעט בכל תחומי החיים . בדרך זו רצו להשיג כמה מטרות : א . לנצל את יתרונות הגודל עלידי ריכוז ארצי; ב . להגדיל את השפעת המרכז על הקיבוצים; ג . להבטיח עצמאות מקסימלית בקביעת הדרך; ד . להגיש עזרה ממשית ולא רק הדרכה וייעוץ;
|
|