סמי בן יעיש: הקיבוץ העירוני בעיני עיירת הפיתוח

עמוד:12

ישנה תופעה כתנועה הקיבוצית ­ חבורות צעירים מחפשות אתגרים חדשים . אני יודע שיש 240 קיבוצים ויכול להיות שבכל קיבוץ שילוב הצעירים מתקיים בפועל באופן שונה . תסלחו לי אפוא על ההכללה שאני עושה, אבל יש לי יותר מהרגשה, שהדינמיקה הפועלת בתוך הקיבוץ גורמת לסתימת צינורות הקשר . אולי יש קיבוצים המתלבטים בשאלה זו ובהם מתחילים להעביר סוגי­אחריות לאותם צעירים, כדי לשלב אותם יותר בעשייה הקיבוצית, ויכול להיות שזו דרך טובה למנוע את בריחת צעירים החוצה . זו יכולה להיות אחת מאותן תשובות, לגבי צעירים רבים המבקשים לעזוב את התנועה הקיבוצית, אך אינני בטוח שהאתגר הזה הוא התשובה האמיתית לאותם צעירים . יכול להיות שלגור כלוס אנגילס זה אתגר מרתק ומעניין יותר מאשר לבוא לשדרות או ללכת לבית שמש . ואולם, בחיפוש אתגרים לקיבוץ בשינוי מערכת היחסים עם עיירות הפיתוח וביצירת דינמיקה חדשה במערכת היחסים הזאת, הקיבוץ העירוני יכול להצליח, וזאת לא על בסיס הנפת דגלים של אידיאולוגיה אלא על בסיס התנהגויות חדשות, התנהגויות אמיתיות של אנשים . בסך הכל, מה שקלטו תושבי עיירות הפיתוח זה לא אידיאולוגיה . הם קלטו את מערכת היחסים האנושית שהייתה בינם לבין אנשי התנועה הקיבוצית . את ההתנהגויות האלה הם תרגמו יותר מכל דבר אחר ליחס מתנכר וגיבו זאת בביטויי ניכור לתנועה הקיבוצית, שבאו לידי ביטוי גם במפעלים האזוריים ועוד ועוד . אני רוצה להזהיר מפני כמה דברים, במיוחד את מי שלקחו על עצמם את התפקיד המסובך הזה . דבר אחד : אני מזהיר מפני הליכה עם דגלים . אני מציע להצניע לכת בכלל ולברר קודם כל את השאלה, "כיצד אנחנו יוצרים דפוסים של התקשרות עם האוכלוסיה שמקיפה אותנו ומהו דפוס הקשר הבריא בינינו לבין האוכלוסיה, מה יוצר בסופו של דבר את היחס האוהד, הבלתי מנוכר, בינינו לבין הסביכה המקיפה אותנו" . אינני רוצה להשיב תשובות לעניין זה . ישיב כל אחד לעצמו את התשובות שמתאימות לו . אם מישהו חושב שפעילות בתוך המועדון השכונתי היא דבר שיביא לידי ביטול הניכור אליו, בבקשה . אני רק מציע לבדוק מה מתרחש אחרי הפעילות הזאת, ולא לקבל כדבר מובן מאליו שאם אני עושה את הפעילות הזאת ברור שהם יזדהו אתי ושוב לא נהיה מנוכרים זה לזה . אני מציע לבדוק את זה ולא להינעל על אילו "אמיתות" שדופות שאין להן אחיזה במציאות . לעניין המשק העצמי ­ אני מבין שזאת שאלה מורכבת, כי יש גם בעיה של הישרדות הקיבוץ העירוני . לדעתי אין לרתום את זה לצרכים אידיאולוגיים, שלא הם בסופו של דבר מכתיבים את דרך ההתנהגות הכלכלית . אנחנו מכירים את זה גם בתוך התנועה הקיבוצית הכפרית . כשהאיום היה גדול כל כך התברר שגם אידיאולוגיה א 1 וגם אידיאולוגיה בי או גי אינן עומדות במבחן . גורמים אחרים, לא אידיאולוגיים, הם שהכריעו בשיקולים . אני חושב שהתפתחות הדמוקרטיה הישראלית לא הרחיקה לכת מעבר לשלב הבחירות לכנסת וכי כל מערכות החיים שלנו האחרות לא התפתחו בכיוון לדמוקרטיזציה . אתה רואה איך המערכות מתנהגות, רואה את 12

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא