ניתאי שרייבר: שותפות עם הסביבה

עמוד:7

על חייו בתחום העבודה, היותו אדון לגורלו, כפי שהגדיר זאת אשר מניב ז"ל . בחוברות יד טבנקין אני קורא על התפתחות התנועה הקואופרטיבית במערב אירופה . מסתבר, שנעשים בעולם ניסיונות מענ"נים והתנועה השיתופית לגווניה נמצאת במגמת גידול והתפתחות . לצערי המגמה בישראל הפוכה, גם מבחינת התודעה החברתית וגם מבחינת מי גו ו ן הניסיונות וכמותם . כאשר מזדמן לי לדבר עם מישהו על קואופרטיב, מיד נוצרת קונוטציה להסתדרות ועימה המסקנה : "עבר זמנו" . אנחנו מקווים שנוכל להציג מודלים אחדים, שיוכיחו כי הצלחה כלכלית ושוויון ערך האדם יכולים לעלות בקנה אחד, ואולי אפילו הם מתנים זה את זה . בשנה שעברה התנסינו בשותפות עם בחורה משדרות בחברת גינון שלנו . מן הניסיון הזה למדנו, שענף קואופרטיבי צריך להיות עתיר ידע . ברגע שפונים לסוגי מקצועות שמתאימים לעובדים ארע"ם, לא מקצועיים, נוצר ניגוד אינטרסים . הקיבוץ מעוניין להכניס לעבודה בענף אנשים מסוימים משיקולים שאינם כלכליים בלבד, ואילו האינטרס של העובד מנוגד לכך, כי אין לו עניין בעבודתו . זהו לדעתי התנאי לקיום קואופרטיב ­שיעבדו בו אנשים אשר יראו בעיסוקם אפיק להתפתחות וגם ישקיעו את מיטב כוחם בהכשרה מקצועית . אזי תהיה מסגרת הענף יציבה ומחייבת ולא תחנת­נוסעים . אני מאמין שנצליח ליצור דגמים מוצלחים . אפשר ליצור גם מפגשים בתחום התרבות . למשל, אנחנו נוהגים להזמין בערבי שבתות משפחות של חברים שלנו משדרות ולשתפם בקבלת­השבת ובארוחת הערב . ואם כבר הזכרתי את קבלת השבת, כדאי לספר על קבלת השבת ב"גן­הורים", בבוקר יום שישי . זו נעשית לפי המסורת היהודית . נועם, הילדה שלנו ב"גן­הורים", מקבלת את השבת בבוקר לפי המסורת ובערב היא מקבלת את השבת שוב, והפעם על פי המנהגים שלנו, השונים מן המסורתיים . אני חושב שזה השילוב המתאים בחינוך, שאותם ילדים יהיו חשופים גם לתרבות היהודית המסורתית וגם יכירו את החלופה שלנו, החילונית­הומניסטית . כמובן, גם ילדים אחרים של משפחות שאנחנו מזמינים לקבלת השבת חשופים לשתי המערכות האלו ועוברים תהליך דומה . ואשר לחגים ­ בתהליך עיצובו של החג אנו מנסים לצאת מהמבנה המסורתי של חג ולצקת בו תוכן חדש, המקובל עלינו . לאחדים מן החגים אנחנו מזמינים חברים משדרות ונמצא שהם משתתפים בחוויה תרבותית שלא הייתה מתרחשת כלל ללא נוכחותו של הקיבוץ העירוני בשדרות . יש לנו גם רעיון להקים כעין "צוותא" בשדרות ) ואולי השם יומרני מדי ( . הכוונהל"קפה­תרבות", ככלי לסוג בילוי אחר שאינו קיים היום בשדרות, באווירה שונה מהמקובל שם, בשילוב עם הרצאות ודברים אחרים בעלי תוכן .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר