|
|
עמוד:13
הדדית בין הקיבוצים, וידענו שתוקפה בא לה מהערבות הלאומית העומדת מאחוריה, והניסיון היה, שאם המערכת הקיבוצית נקלעת לקשיים הייתה המערכת הלאומית נותנת את התמיכה ואת הכיסוי . הבנקים פעלו בצורה הטבעית . ביותר היו להם הערכות והסתכלויות כלליות, והם העבירו את האשראי במידה רבה מתוך הסכמים ארציים וחילקו אותו ישר, אם לתנועות, לקרנות, ואם לקיבוצים, לפי כללים מוסכמים . כך שלא היו צריכים לבדוק ואף לא בדקו את התכניות של כל משק ומשק . בזה יש ביקורת על הבנקים, ואומר מייד שכל בנק שלא היה מתנהג בצורה מאת היה יוצא מהמשחק . כי אם יש ערבות מדינה וערבות כוללת ומערכת כוללת מאחורי הנושא הזה לא יכול להיות שבנק יבוא לקיבוץ ויגיד לו : התכנית שלך לא נראית לי, כי אז ילך הקיבוץ לבנק אחר ויעבוד איתו . אפשר היה לעשות כך רק חלקית, כי בכל הבנקים היו הצוותים שעסקו בנושא זח קטנים ביותר, והיה יעיל לנהל את האשראי הגדול הזה בצורה חלקית . היפוך התמונה איננו קל לבנקים . לא קל לבנק לשבת עם כל משק ומשק ולבדוק את התכנית שלו, ועל הפקיד לחתום בסופו של דבר את שמו על התכנית, ואם היא לא עובדת אחר כך ויש בעיות בגבייה יבואו אליו בטענות . הוא צריך ללמוד הרבה, להבין הרבה, הוא צריך להאמין במערכת שעומדת מולו ואילו לו אין ניסיון, במידה רבה הוא רק "מתחיל", ואיני יודע כמה זמן יידרש לפקידים ללמוד הכול עד שיהיה בסדר . לנו, לבנקים, יש בעיה בנושא זה, וכן גם לקיבוצים . בעבר הם לא היו צריכים להכין תכניות כאלו, ולא היו עושים את העבודה הזו, ומה שלא מתקבל על דעתי הם לא היו צריכים לעשות זאת גם לגבי עצמם ! בעובדה, אחד הדברים שכבר הישגנו בהסכם, שאילצנו את הקיבוצים, או שהם אילצו את עצמם, ולא חשוב בזכות מי, להיות עם הנהלת חשבונות מעודכנת להיום . היש מי שיודע לנהל משק, או עסק או יחידה כלכלית, בלי הנתונים האלה ? אני לא יודע איך עושים זאת . כבר כאן מצויה תרומה אדירה לקיבוצים עצמם, מתוך ההסכם הזה . אבל יש להם קושי בדבר, כי אנחנו לא מפעילים עדיין את ההסכם . ואנחנו עומדים בלוח הזמנים את התכניות צריך להגיש בהקדם, ותוך חודשייטשלושה צריך לבדוק אותם, ורק אז נדע מה קורה בסיבוב הראשון . אבל, בינתיים צריך לחיות, והבנקים נותנים כסף בשביל לחיות, אם כי מן העיתון אתם לומדים שיש צעקות על כך שהבנקים לא נותנים כסף והדבר נכון, כי ישנם קיבוצים החושבים 13
|
|