|
|
עמוד:10
הסקטור העסקי . בעבר הרחוק הממשלה העדיפה את הגישה של מעורבות ישירה בקנה מידה נרחב, הן על ידי הקמת מפעלים והן על ידי מעורבות ניכרת בפעילותו של הסקטור הפרטי . אולם מדיניות זו ננקטה על רקע כלכלי פנימי ועולמי שונים בתכלית . גלי העלייה הגדולים בשנות ה 50 וה 60 הגיעו אל מדינה שאך זה קמה, ללא תשתיות מספיקות ועם רמת פיתוח נמוכה יחסית . תנאים אלה גררו מעורבות ישירה של הממשלה בקנה מידה גדול בהקמת מגורים, ביצירת מקומות תעסוקה, בהכוונה פרטנית של מפעלים ובהגנה על תוצרת הארץ . הממשלה גם הקימה תעשיות שיזמים פרטיים במשק צעיר לא נוטים לפתחם, בשל הסיכון הרב הכרוך בהם, או בשל ההון הניכר הנדרש לפיתוחם כמו חלק מהתעשיות הביטחוניות וכן ניצול משאבי טבע, כמו מפעלי ים המלח . מעורבות הממשלה, בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה, נבעה גם מהרצון לממש את היעד הלאומי של פיזור אוכלוסין באזורי הפיתוח, יעד שללא מעורבות ישירה לא היה מושג . המעורבות הרבה של הממשלה סייעה לא מעט לפיתוחו של המשק בשנים אלה, אך במקרים רבים תוך יצירת עיוותים בהקצאת המקורות העומדים לרשות המשק . מאז שנות ה 50 חלו תמורות משמעותיות במשק ובשווקים הביןלאומיים . רמת ההתפתחות של המשק גבוהה יותר, התעשיות המסורתיות המובילות בכל משק חדש הגיעו למיצוי, ומאז שנות ה 70 אף התפתחו תעשיות מתוחכמות שעיקר פניהן אל הייצוא . עיקר הצמיחה בעתיד צפויה מהמשך התפתחותן של תעשיות אלה, המחייבות התמחויות ומיומנויות שמטבע הדברים אינן קיימות בממשלה . גם המשק העולמי, בו אנו תלויים במידה רבה הן בייבוא והן בייצוא, השתנה מאוד . רבות מהמדינות, איתן אנו סוחרים, עוברות תהליך מואץ של הסרת חומות והפחתת מכסים בסחר הביןלאומי . הפקת היתרונות מתהליך זה כרוכה בהדדיות ובהגברת כושר התחרות של המשק . מהם תפקידי הממשלה בקליטה על רקע זה, המדיניות לקליטת עלייה המוצעת לשנות ה 90 מתבססת על התפיסה, שתפקידה של הממשלה הוא ליצור את התנאים הכלכליים שיביאו לצמיחת הסקטור העסקי ולקליטת העולים בו, במקום מעורבות ישירה של הממשלה בקליטתם . הממשלה אינה צריכה לעסוק בהקמת מפעלים, אך אין זה אומר, כי תפקידה של הממשלה בתהליך הקליטה הוא פסיבי . לממשלה תפקיד נכבד בתהליך הקליטה והוא צריך להתבטא בתחומים הבאים : א . הענקת אמצעי קיום לעולים בתקופה הראשונית לשהותם בארץ, אך לאור ממדי העלייה יש לצמצם במידה רבה תמיכה זאת . ב . הרחבת השירותים הציבוריים כמתבקש מתוספת האוכלוסייה, תוך ניצול יתרונות לגודל, כך שהצריכה הציבורית לנפש תפחת במידה מסוימת . ג . הרחבה משמעותית של ההשקעות בתשתית, שהוא תפקידה המסורתי של כל ממשלה . להשקעות בתשתית יש תרומה משמעותית לצרכי צמיחה במדינות רבות . ד . הגדלת הרווחיות וכושר התחרות של הסקטור העסקי . אלה מחייבים סדרה של צעדי מדיניות ורפורמות שהתבקשו כבר זמן רב, אך הצורך לקלוט מספר כה גדול של עובדים הופך רפורמות אלה לדחופות ביותר . הרפורמות 10
|
|