|
|
עמוד:14
להעריך, שיכולת זו תלויה במידה מכרעת בהתפתחויות המקרוכלכליות : קצב הצמיחה של התוצר העסקי, הרכב השימושים ) השקעות מול צריכה ( ויציבות המחירים . יש לציין, כי אם התכנית תבוצע כלשונה, צפויה צמיחה מהירה יחסית : כ 5 . 7 אחוזים לשנה בתוצר המקומי וכ 9 אחוזים לשנה בתוצר העסקי . לפיכך יגדל החוב החיצוני ביחס לתוצר במידה מתונה יחסית מכ 39 אחוזים ב 1989 לכ 50 אחוזים ב 1995 . רמה זו עדיין נמוכה במידה ניכרת מגיוס ההון המצטבר אליו הגיע המשק ב ,1985 על אף שבמחצית הראשונה של שנות ה 80 המשק כמעט לא צמח והאינפלציה הייתה עצומה . הרכב השימושים הצפוי עתיר השקעות ) זו גם הסיבה העיקרית לתוספת החוב החיצוני ( , גורם המשפר את יכולת הפרעון של המשק בעתיד . יש להניח שנכונות הבנקאות העולמית להעמיד אשראי למשק תלויה גם במידת המעורבות של הממשלה בפעילות במשק . באווירה השוררת כיום בעולם המערבי, יהייה קל יותר לגייס הון מחוץ לארץ במשק שבו גדל תפקידו של השוק החופשי בפתרון בעיות כלכליות . חשובות מאוד גם ההתפתחויות במשק בשלבים הראשונים של התכנית ככל שהקליטה הכלכלית תיראה מוצלחת יותר, כך תגדל ההערכה שהמשק מסוגל לפרוע את חובותיו ולכן היא תאפשר למשק להמשיך ולגייס את המקורות הנדרשים להמשך התהליך . ניתן לסכם ולאמר, כי אם תבוצע התכנית הכלכלית המוצעת כאן, המשק יעלה על תוואי המשפר גם את יכולתו ללוות מחוץ לארץ סכומים נכבדים . יחד עם זאת, יש לציין כי על רקע התנאים הגיאופוליטיים, נדרש גם סיוע במענקים ובערבויות ממשלת ארצות הברית ומיהדות העולם, על מנת להפוך אפשרות זאת לוודאית . הגידול הרב בהוצאות הישירות של הממשלה לקליטה, הפחתת המיסוי על הסקטור העסקי, והצורך להגביל את ממדי הגירעון בתקציב, מחייבים הכבדת הנטל על משקי הבית . הכבדה זו צריכה לבוא לביטוי הן בצד ההוצאה הציבורית והן במיסוי הכולל על הצריכה הפרטית וההכנסות מהון, תוך ניצול מהלכים אלה לצמצום עיוותים . בצד ההוצאה הציבורית מתבקשים שלושה שינויים : א . סל הקליטה שהוענק לעולים עד כה תואם את יכולתו של המשק לקלוט עלייה בהיקף מצומצם יחסית . הגידול הרב בהיקף העלייה מחייב צמצום הסל . ב . אותם דברים אמורים באשר לגודלן של הדירות לעולים, קרי : הסיוע הממשלתי לרכישת דירה צריך להתבסס על דירה קטנה בהרבה מהמקובל עד כה . ג . יש לצמצם במידה מסוימת את השירותים הציבוריים לנפש לאוכלוסייה הוותיקה . מימון התכנית מחייב גם הגדלת נטל המס על משקי הבית . כאמור, התרחבות הפעילות של הסקטור העסקי תביא בהדרגה לגידול ניכר בסך המסים הנגבים, אך אין בכך די כדי לממן את כל תוספת ההוצאות נטו . השינויים במערכת המיסוי צריכים להיגזר מיעד הגירעון המותר, מתוספת ההוצאות נטו, וממטרה להמריץ את פעילותו של הסקטור העסקי . העלאת שיעור המס הממוצע אינה רצויה בתקופה זו, משום ששיעורי המס גבוהים מאוד ממילא בהשוואה לעולם . אך נדרש שינוי בהרכב המסים הפחתת המסים הישירים על גורמי הייצור ובמיוחד על העסקת עובדים, מצד אחד, והגברת נטל המס על הצריכה הפרטית וביטול פטורים ממס, מצד שני . בדרך זו תתומרץ הפעילות הכלכלית ויצומצמו הפליות המעוותות את הקצאת המקורות במשק . ההקצאה המחודשת של המסים מגבירה אמנם את הנטל 14
|
|