ד"ר אבי בן בסט: המדיניות לקליטת העולים בתעסוקה

עמוד:13

יגדלו מאוד הביקושים ואילו תרומתם של העולים לתוצר תגדל רק בשלב מאוחר יותר . 1 משמעות הדבר, כי בשנים הראשונות הגירעון בתקציב יהיה גדול יחסית, אך עם השלמת ההוצאות החד­פעמיות והגידול במסים, כתוצאה מעליית הפעילות במשק, יפחת הגירעון בהדרגה . כן יש לזכור שתהליך קליטת העלייה החל בשלב בו המשק מצוי באבטלה, ולכן חלק מהגירעון התקציבי הוא תוצאה של השפל הכלכלי עצמו ולא פרי של מדיניות יזומה . על אף הירידה ההדרגתית הצפויה בגירעון התקציבי, יש לקבוע לו תקרה שתמנע ערעור היציבות המקרו­כלכלית . על בסיס עקרונות אלה בנינו הצעת תקציב ל­ 5 שנים . על פי התכנית, הגירעון המקומי של הסקטור הציבורי ) ללא מתן אשראי ( יסתכם בכ­ 5 . 5 אחוזי תוצר בשנים 1991­ 1992 . אחר כך הגירעון יפתח בהדרגה עד לאיזון בתקציב המקומי ב­ 599ו . יש לציין, כי הממשלה אישרה עד כה תקציב רק לשנת ,1990 וגם הוא טרם עודכן להיקף העלייה הצפוייה השנה . על מנת ליצור מקומות תעסוקה בהיקף שצויין, יידרש גידול ניכר בהשקעות בתשתית ובענפי המשק : כ­ 34 אחוזים בממוצע לשנה בשנים 1991 עד 1993 . קיימים שני מקורות אפשריים למימון ההשקעות ­ החיסכון הלאומי וייבוא הון מחוץ לארץ . לא רצוי ואף לא ניתן לממן את כל תוספת ההשקעות הדרושה על ידי ייבוא הון מחוץ לארץ . מצד שני, קיימת מגבלה גם על הגידול הפוטנציאלי בחיסכון הלאומי . ולכן, מימון ההשקעות צריך להתחשב בשתי המגבלות הללו . תנאים לגיוס מקןרות בחוץ לארץ החיסכון הפרטי צפוי לגדול בשיעור העולה על הגידול בחיסכון השלילי של הממשלה, כך שהחיסכון הלאומי בכללותו יגדל . אולם החיסכון הפרטי אינו יכול לגדול במידה שתספיק לממן את מלוא המחסור במקורות להשקעה, משום שבדרך כלל קיימות תגובות מפצות בין החיסכון הפרטי לבין החיסכון הציבורי ­ ככל שהחיסכון הציבורי גדול יותר . הפרטים מעריכים, כי לא יהיה צורך להטיל עליהם מסים נוספים בעתיד ולכן הם חוסכים פחות . כלומר, מוגבלת היכולת להרחיב נטו את המימון המקומי של ההשקעות על ידי הגדלת נטל המס על הפרטים ולפיכך המשק יזדקק בהכרח גם למקורות ניכרים מחוץ לארץ . במלים אחרות : יש לצפות, כי קצב הגידול של הייבוא בשנים הראשונות יהיה מהיר יותר מזה של הייצוא והמשק יזדקק לאשראי ניכר מחוץ לארץ על מנת לממן את הגירעון בחשבון השוטף : כ­ 20 מיליארד דולר במחירי 1990 ב­ 5 השנים הקרובות . יש לציין כי קיימת אי­ודאות רבה ביחס ליכולתו של המשק לגייס מחוץ לארץ את המקורות הדרושים, הן בשל התנאים השוררים בשווקים הבין­לאומיים והן בשל אי­ודאויות לגבי ההתפתחויות הכלכליות והביטחוניות בישראל . הנכונות של מערכת הבנקאות העולמית להעמיד לרשות המשק את המקורות הנדרשים במטבע חוץ אינה בלתי מוגבלת והיא תלויה בהערכתה את יכולת הפרעון של המשק . מקובל על הגידול בעודך הניקוש של העולים בשלבים הראשונים לקליטתם, והצטמצמותו בהמשך עד לכדי עודך היצע בשלבי הקליטה האחרונים . עמד לראשונה מאיר מרחב : 'כמה תוצאות כלכליות של התחדשות העליה בקנה מידה גדולי, סקר בנק ישראל, ,17 אוגוסט 1962 . חישוב מהלך עודך הביקוש של העלייה הנוכחית לאורך זמן הוצג גם בחוברת של מחלקת המחקר בבנק ישראל : המדיניות הכלכלית בתקופת עלייה, מאי 1990 . 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא