|
|
עמוד:11
העיקריות נדרשות בהפחתת המיסוי על הסקטור העסקי בכלל ובמיוחד הפחתת המיסוי על העסקת עובדים; הגמשת המנגנונים בשוק העבודה . כמו הקלה על עבודה במשמרות וצמצום הצמדות שכר בין סקטורים שונים, על מנת לצמצם את האבטלה ולהקל את קליטתם של העולים . שכלול שוק הכספים וההון, במטרה להביא להפחתה נוספת במחיר ההון; ליברליזציה של סחר החוץ ותנועות ההון מהמשק ואליו, ומדיניות שער חליפין מתאימה . ה . על הממשלה להתערב בפעילויות שהשוק נכשל בהשגת רמתן האופטימלית למשק, בעיקר בשל הסיכון הרב הקיים בהן . שני התחומים הבולטים בהם נדרשת התערבות מעין זו הם : ) 1 ( מתן ערבויות רכישה לקבלנים ) במרכז ( , כדי לתמרצם לבנות דירות עוד לפני שהעולים מגיעים לשוק . ) 2 ( צמצום הסיכון הרב הקיים בהשקעות מנקודת ראות המשקיע, במטרה להרחיב את ההשקעות במפעלים וכך ליצור יותר מקומות תעסוקה . הגישה לעידוד ההשקעות שאומצה לאחרונה על ידי הממשלה היא הענקת ערבויות ממשלתיות לאשראי, המיועד למימון השקעות יצרניות, תמורת פרמיה שתשולם על ידי המשקיע . בדרך זו יקל על יזמים, שהתקשו עד כה לקבל אשראי, לממש את תכניות ההשקעה שלהם . פתרון זה מתאים במיוחד למשקיעים קטנים ולחברות חדשות . בעיקרו זהו פתרון בכיוון הנכון, אולם יישומו על ידי הממשלה לוקה בצורה חמורה ביותר . לדעתי, צריך היה לשתף את הבנקים בנטילת חלק מסיכון האשראי . במקום זאת העדיפה הממשלה מתן ערבות ממשלתית מלאה של הממשלה למשקיעים . גישה זו פותחת פתח להשקעות שאינן כדאיות מנקודת ראות המשק . במגבלת המקורות הקיימות, טמון סיכון רב בוויתור על תהליך הברירה והבקרה של הפרוייקטים שיבוצעו . לכל אחד מקבוצת הצעדים שמניתי חשיבות רבה בתהליך קליטת העולים בתעסוקה . אך חשיבות מיוחדת נודעת לרפורמות בשוק העבודה, ולכן אפרט את הצעדים העיקריים המומלצים בתחום זה . ראשית, יש להפחית את המס המוטל על העסקת עובדים . בישראל קיים מס כבד על העסקת עובדים ומנגד ניתנת סובסידיה להשקעות בנכסים קבועים . מדיניות זו משנה בצורה מלאכותית את המחירים היחסיים העומדים בפני היזמים ולכן מעוותת את החלטותיהם . כך קמים מפעלים שהם, יחסית, עתירי הון ופוחתת כמות העובדים שניתן היה להעסיק ברמת השקעות נתונה . לפיכך אני ממליץ להפחית את תשלומי המעביד לביטוח הלאומי ב 4 נקודות אחוז . הפחתה זו תגדיל את הכדאיות של הרחבת עסקים והקמת מפעלים חדשים ותתרום רבות להגדלת התעסוקה . צמצום המיסוי על העבודה אינו מספיק . נדרשות גם פעולות שתגמשנה את התגובות של הביקוש וההיצע בשוק העבודה . העלייה מגדילה את היצע כוח העבודה במידה ניכרת, ולכן במשק תחרותי, ללא מעורבות רבה של הממשלה מצד אחד ושל האיגודים המקצועיים מצד שני, השכר היה יורד במידה רבה ובדרך זו היו נספגים רוב העובדים בתעסוקה; אולם במשק הישראלי קיימים איגודים מקצועיים חזקים הן ברמת הענף והן ברמת המפעל, המצמצמים במידה רבה את ההשפעות של כוחות השוק . דאגת האיגודים נתונה בדרך כלל לשכרם של המועסקים במפעלים ולא לתעסוקתם של המובטלים . לפיכך אנו עדים גם בתקופות אבטלה לקשיחות רבה של השכר הריאלי כלפי מטה . עם השנים התפתחו גם חוקים והסדרים מוסדיים, המצמצמים מאוד את גמישות השכר גם ברמה הארצית . להלן אביא מספר דוגמאות בולטות : 11
|
|