ד"ר גד ברזילי: המשבר הפוליטי בישראל - מאפיינים והשלכות

עמוד:11

על כן, גם ברמות של דעת הקהל וגם בקרב הקבוצות הפוליטיות והאלימות יש מגמה ברורה של קיטוביות . המאפיין השני של המשבר היא העובדה שלקיטוביות הזו יש אופי צובר, כלומר, היא מביאה לידי ביטוי גם שסעים עדתיים וגם שסעים ביו דתיים לחילוניים . הציר של הקיטוביות הוא אמנם ביטחון לאומי, אבל השיח הצבאי­ביטחוניסטי במדינת ישראל, שהוא השיח הדומיננטי בפוליטיקה ובחברה, צובר לתוכו גם שפת מיתוסים של יחסי עדות ויחסי דתיים­חילומיס . השינויים הדמוגרפיים בשנות החמישים והששים איפשרו לימין הפוליטי לעשות שימוש בשפה שהיא מיסטית ודתית, ולקשור אותה לדילמות ביטחוניות . על ידי כך הימין הפוליטי צבר בהדרגה יתרונות אלקטורליים . המאפיין השלישי למשבר מעביר אותנו מדעת הקהל לאליטה הפוליטית . העובדה היא, כי הפוליטיקה הישראלית חסרה, מאז שנות השמונים, מוקד כוח פוליטי מרכזי ואזרחי אחד, שמסוגל לעצב קואליציה מושלת על פי שיקול דעתו הפוליטי הבלעדי . אולי דוגמה מאלפת לעניין, הוא גורלה של המפלגה הליברלית בישראל . "הפרשה הליברלית" היא למעשה נייר לקמוס לפוליטיקה כולה . אם בבחירות לכנסת השנייה ב­ 1951 הליברלים על כל מרכיביהם ) ציונים כלליים ופרוגרסיבים ( זכו ב­ 24 מנדטים ) אז זה היה 4 . 19 $ מקולות הבוחרים ( , ואם בבחירות לכנסת החמישית ב­ 1961 זכתה המפלגה הליברלית ב­ 6 . 13 $ מקולות הבוחרים, שהקנו לה 17 מנדטים; כיום משקלו האלקטורלי של המחנה הליברלי הוא כ­ 2 . 1 $ ) זו התמיכה האלקטורלית לה זכתה "שינוי" בבחירות לכנסת ה­ 12 ( . הירידה החדה הזו במשקלו הציבורי, של המחנה הפוליטי הליברלי בישראל משקפת מגמה כללית יותר שחלה בכל המערכת, והיא נדידת קולות בוחרים רבים לקצוות הפוליטיים על חשבון המרכז הפוליטי, כאשר מצד אחד גוברת הנטיה הציבורית לתמוך בפתרונות שמאלה מהמרכז, בזכות הקמתה של מדינה פלסטינית בשטחים ולצד ישראל, ומצד שני ­ ימינה מן המרכז, בזכותו של טרנספר, המבוסס על גירוש בכוח של ערביי השטחים למדינות ערב . נוסף לכך, ברמות האליטות הפוליטיות התחולל שינוי מכריע בעקבות מלחמת יום הכיפורים . עד מלחמת יום הכיפורים הייתה בישראל מפלגה דומיננטית ­ מפא"י, מפלגת העבודה ­ שמסוגלת הייתה להרכיב קואליציה כמעט על פי שיקול דעתה הבלעדי . מלחמת יום כיפורים, בפעם הראשונה, חיזקה משמעותית את תהליכי הלגיטימציה של "חירות" שהחלו כבר לאחר "מלחמת קדש", והביאה לסיום את עידן הדומיננטיות של תנועת העבודה, ומפא"י בראשה . מכאן ואילך היה על מפלגת העבודה להתמודד על השלטון עם יריב רציני . 2 "חירות", הליכוד, הגיעה בפעם הראשונה בבחירות 1973 לסף של כשלושים אחוזי תמיכה בקלפיות . ) 2 $ . 39,30 מנדטים ( . תהליך התעצמות "חירות" כמפלגה אלטרנטיבית לשלטון החל באופן ממשי כבר ב­ ,1967 ועקבותיו הברורים היו ב­ 1977 . כדי להבהיר את הטענה ביתר חדות : ב­ 1967 מפלגת העבודה, אז מפא"י, מוצאת את עצמה במשבר חסר תקדים; בשורותיה חסרים מומחי בעלי שם ציבורי בנושאי ביטחון לאומי; יגאל אלון היה איש אחדות העבודה, משה דיין איש רפ"י ובן­גוריון, כידוע פרש שנתיים לפני כן וייסד את רפ"י . כך יצא, כי ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, לוי אשכול, ניצב בפני מצב 2 . לניתוח מעמדה של "חירות" בכוליםיקה הישראלית, והתהליכים שהובילוה לשלטון, ראה­ . יונתן שכירא, לשלטון בחרתנו, עם עובד, תל אביב : ,1989 ובמיוחד ראה שם עמי 261­ 184 . 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא