פרופ' שלמה אבינרי: תהליכי שינוי בעמדת ברית המועצות כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי

עמוד:9

מהלך מאוד מתוחכם, כאשר ברור שהתוצאות יהיו מינימליות, אבל עצם הפעילות מנטרלת אופציות אחרות, גם ביקורת מצד בנות הברית של ארצות הברית, גם ביקורת מצד ברית המועצות . ביחס לברית המועצות : למרות השינוי במדיניות הצמרת הסובייטית, ברית המועצות היא מדינה מסורבלת מאוד בתהליך קבלת ההחלטות המדיניות . קיסינגיר טען שקשה מאוד לנהל משא ומתן עם הסובייטים, משום שעד לגיבוש עמדה מתקיימים דיונים פנימיים רבים מאוד, והמרווח של מנהלי המשא והמתן הסובייטיים בוועידות בין­לאומיות הוא קטן מאוד . כל דבר מחייב דיון במוסדות ולפעמים, שינוי עמדה בברית המועצות אורך שנים . מי שעקב אחרי העמדה הסובייטית בענייני פירוק הנשק, יודע כמה קשה היה להביא לשינוי עמדה . אפילו שינוי טקטי נעשה רק לאחר שנה, שנה וחצי . כך שאלה המצפים שברית המועצות תשנה מדיניות תוך יום, בגלל אי­הצלחתה בעניין הסכסוך הישראלי­ערבי, יתאכזבו . בשני האספקטים של התפיסה הסובייטית, הפרוצדורלי והסובסטנטיבי, חלו תהליכי שינוי . העמדה הסובייטית לגבי פתרון הסכסוך מאז ,1967 הייתה שפירושן של שתי ההחלטות של מועצת הביטחון, 242 ו­ 338 הוא נסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים . לדעת הסובייטים, היה צורך בוועידה בין­לאומית, כדי לממש את ההחלטות 242 ו­ ,338 שפירושן, נסיגה ישראלית . כלומר, בשביל הסובייטים, סופו של התהליך היה ברור; כדי שלא יהיה ספק, הם אמרו Including Juda, and including the Golan . הוועידה תתקיים רק כדי לקבוע את הנוחלים והדרכים של מה שנקבע מראש . במילים אחרות, אין זאת ועידה למשא­ומתן אלא לביצוע . לעמדה סובייטית זו, התנגדו כמובן האמריקאים והישראלים . העמדה האמריקאית, ובוודאי הישראלית היא, שכל הסדר, צריך להיות לאחר משא­ומתן, שאין לקבוע מראש את תוצאותיו . בשנתיים האחרונות חל ניואנס משמעותי מאוד בתפיסה הסובייטית את הסטטוס של הוועידה . בהצהרות הסובייטיות הרשמיות, וכן בדברים שנאמרים בשיחות ומדווחים גלויות, נאמר היום, שהוועידה צריכה להתקיים במסגרת 242 ו­ ,338 לשם משא­ומתן בין הצדדים . פירוש הדבר ­ מעבר מוועידה לביצוע מסקנות ברורות מראש, לוועידה של משא­ומתן . הבדל זה הוא קונסיסטנטי . הבדל שני : העמדה הסובייטית ההתחלתית, עד לפני שנתיים הייתה, שהוועידה תפעל כמקשה אחת . היום מדברים על הוועידה כמסגרת לוועדות משנה בי­לטראליות ומולטי­לטראליות, שכל אחת ואחת מהן תהיה מופקדת על נושאים מסוימים, חלקם נושאים טריטוריאליים, חלקם נושאים סובסטנטיביים . והסובייטים מציעים : ועדה ישראלית­סורית, ישראלית­לבנונית, ישראלית­פלשתינאית­ירדנית, ועדה בנושא הפליטים, בנושא ירושלים וכיוצא בזה . הם לא הגדירו את הבעיות, אך מתוך הדוגמאות אפשר להבין שהם מעוניינים שהעבודה תיעשה בוועדות, ובהן ייערך המשא­ומתן . זהו ההבדל המרכזי השני . הסובייטים טוענים שהוועדות האלה, לא יוכלו לפעול ולהתקדם בקצב אחיד, כי טבע הבעיות הוא שונה, והמורכבות שלהן שונה . ולכן, כך נאמר בכמה התבטאויות סובייטיות, תתחלנה הוועדות לפעול, ואם בוועדה אחת יגיעו הצדדים להסכמה, ובוועדה אחרת עדיין לא, אפשר יהיה לממש את מה שהושג ולא יהיה צורך לחכות עד שוועדות נוספות יסיימו את דיוניהן .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר