|
|
עמוד:10
אזרחות כפולה בישראל – בין אידאולוגיה לפרגמטיזם 0 ייחוד נוסף של המקרה הישראלי, ביחס למדינות לאום אחרות, נובע מכך שעל פי מגילת העצמאות, החוק והפסיקה המשפטית, ישראל היא מדינת הלאום היהודי ולא הישראלי . כך קבע, לדוגמה, בית המשפט העליון ב- 20 בפסק דין אורנן כי אין דבר בית המשפט קבע כי אין לסטות מן ההלכה שנפסקה בפסק דין כזה ״לאום ישראלי״ . טמרין מ- 2 9 כי המבחן לקיומו של לאום הוא אובייקטיבי וכי לא הוכח קיומו של 9 בהתאם, מכיוון שהשתייכות דתית לעם היהודי והזדהות איתו יכולה לאום ישראלי . להתקיים בכל מקום בעולם – לאו דווקא בישראל, נחלש המתח בין ״ישראליות״ לאזרחות כפולה . לאור זאת, מטרתו העיקרית של ספר זה היא להציג ולהסביר את הקשר במדינת ישראל שבין הממד המשפטי, המאפשר אזרחות כפולה, לבין הממד התרבותי, אשר מאמץ תפיסות הקשורות להיגיון הקושר בין לאומיות לאזרחות בלבדית . אַראה כיצד במדינות שונות בכלל ובמקרה הישראלי בפרט אין בהכרח קונפליקט בין הממד המשפטי של האזרחות לבין התפיסה התרבותית הקשורה באזרחות . במקרה הישראלי תורמות לכך שתי תפיסות משלימות : השייכוּת הפורמלית למדינה מהווה מרכיב זהות אחד לצד מרכיבים נוספים ( דתיים, עדתיים, פוליטיים ואחרים ) ; ואזרחות כפולה 2021 McKeown 2004 ; McAuliffe and Triandafyllidou בג״ץ 0 / 5 , עוזי אורנן נ׳ משרד הפנים ( 20 ) . 9 בג״ץ 0 / 0 ,6 טמרין נ׳ מדינת ישראל, פ״ד כו ( ) 9 ( 2 9 ) . גרף 1 : מספר המהגרים בעולם במספרים מוחלטים ( מיליונים ) וביחס לאוכלוסיית העולם ; מבוסס על נתונים מתוך דו״ח האו״ם להגירה .
|
|