|
|
עמוד:14
אזרחות כפולה בישראל – בין אידאולוגיה לפרגמטיזם תפיסות עולם חברתיות שונות ומשפיעה בפועל על החיים עצמם . כפי שניסחה זאת ניצה ברקוביץ׳, ״החוק אינו רק משקף מציאות חברתית-תרבותית נתונה ; השיח החוקי מייצר ומכונן את הסובייקטים החברתיים ואת היחסים ביניהם״ . מחקרים רבים העוסקים בסוגיית האזרחות הם בעלי אופי משפטי ונוגעים בהשלכות ובהיבטים היישומיים הנגזרים מהחוק . לכן הם אינם נדרשים לרוב לטעמים שעומדים בבסיסם של חוקים מסוימים, אלא מבקשים לבאר סוגיה כלשהי הנמצאת במוקד הדיון המשפטי . כך למשל מחקר אשר בא להעריך האם שלילת האזרחות היא בגדר מדיניות המחקר שלפנינו אינו עוסק רק בצד היישומי של האזרחות אלא רואה מידתית או לא . בחקיקה בעניין האזרחות תופעה חברתית בפני עצמה, ולאו דווקא אמצעי להכרעה 5 מתוך עמדה תאורטית זו נובע כי הדיון באזרחות כפולה אינו יכול להסתפק משפטית . רק בעיון באותן הצעות חוק שהתקבלו, אלא עליו להידרש גם להצעות משפטיות וציבוריות בעניין זה אשר לא הבשילו לכדי חקיקה . אמנם מבחינה משפטית, להצעות חוק שלא הבשילו לחוק אין משמעות, שכן הן אינן משפיעות על מערכת המשפט . אך מבחינה סוציולוגית יש משמעות לכל הצעות החוק, שכן הן מעידות על כוונותיהם של הפוליטיקאים שמנסים לעצב את סדר היום הציבורי . בדומה לחוקרים הרואים את מוסד 6 אני מייחס בעבודה האזרחות כשילוב של סטטוס המַקְנה זכויות ועם זאת משמש כסמל, זו לחוק ולהצעות החוק בנושא אזרחות כפולה משמעות סמלית החורגת מן המשמעויות הפרקטיות . אמנם גם משפטנים עוסקים בממד הסמלי, אך ההבדל הוא בדגש . בספר אדון בעיקר בשני חוקים : חוק השבות ( 950 ) וחוק האזרחות ( 952 ) . שני החוקים היו בתחילת דרכם חוק אחד שמטרתו הייתה להסדיר את נושא ההגירה וההתאזרחות בישראל . אולם הרצון להדגיש את חשיבותו של קיבוץ הגלויות והרצון לסיים את החקיקה ביום פטירתו של בנימין זאב הרצל הביאו להליך חקיקה מהיר, ובתוך שבועיים הוסדרה העלייה היהודית במסגרת חוק השבות . נושא האזרחות, בייחוד בנוגע למעמדם של מי שאינם יהודים, גרר דיונים ארוכים בוועדה מיוחדת שהוקמה לצורך זה וחוק האזרחות נחקק שנתיים מאוחר יותר . ברקוביץ׳ 999 , 0 2 . בשנים האחרונות, מושג המידתיות קיבל בישראל פרשנות מפלגתית-פוליטית, שכן הוא מזוהה עם שאלת היקף הביקורת השיפוטית של הרשות השופטת על החלטות הממשלה . עם זאת, בספר זה אתייחס למדיניות מידתית במובן המשפטי הפשוט, כלומר, מידתיות הוא מושג מתחום המשפט, המתאר שמירה על יחס נאות בין המטרה של נקיטת צעד כלשהו לבין התוצאה וההשלכות ( החיוביות והשליליות ) של צעד זה, ללא קשר לסמכות בית משפט . דוגמה לשאלת המידתיות במקרה שלנו היא האם שלילת אזרחות היא עונש חמור מדי לאדם אשר ביקש או קיבל אזרחות נוספת . 5 הקר 200 . 6 2016 Barzilai 2003 ; Goldberg 2007 ; Spiro 2008, 2016 ; Lahav 2015 ; Rozin
|
|