|
|
עמוד:12
אזרחות כפולה בישראל – בין אידאולוגיה לפרגמטיזם 2 בהתאמה, את השייכות של הקבוצה לעם הפלסטיני, את השייכות לעולם הערבי ( לעיתים, בכדי להסוות את הקשר הפלסטיני ) או שהכינוי מדגיש את השפעתה של מלחמת העצמאות על המיעוט הערבי בישראל . הקושי בתיאור קבוצות חברתיות מורכב אף יותר, שכן קיים ויכוח על הגדרת הקבוצות עצמן . האם לקבל את ההגדרה העצמית של הקבוצה ? ואם אין הסכמה פנימית, כיצד יש להכריע ? האם להשתמש בקטגוריה האקדמית של החוקר – במיוחד אם היא שונה מהתפיסה העצמית של אותה קבוצה ? האם יש להשתמש באפיון החיצוני של הקבוצה ? האם יש לקבל את ההגדרה המשפטית ? ומה יש לעשות אם אחד מן המאפיינים שהוזכרו משתנה במשך השנים ? כפי שאין הסכמה בקרב הציבור בסוגיות אלו, כך גם אין הסכמה על השימוש בשם ובמונח מסוימים בין מדעני החברה והרוח . כמו כן, כפי שהסביר דני רבינוביץ, השימוש בתיוג מסוים אינו רק תיאוּרִי, אלא הוא מבטא את יחסי הכוח בין קבוצת הרוב וקבוצת המיעוט . במקרים רבים שונה השם שממציאה הקבוצה ההגמונית לקבוצת המיעוט מהשם שבו משתמשים בני קבוצת המיעוט בהתייחסותם לעצמם : סוגיית התיוג אינה מצטמצמת למשמעויות הדקדוקיות או התחביריות של מושג זה או אחר . השאלה המפציעה מתוך הערפל הסמנטי שמאפיין את הַכְּתיבה אודות הפלסטינים אזרחי ישראל היא מהותית, ונוגעת בעצב חי וחשוף . הפואטיקה של הייצוג קשורה לפוליטיקה של הייצוג [ . . . ] . שתיהן 0 נובעות מיחסי-הכוח במציאות ומשעתקות אותם בעת ובעונה אחת . בהינתן שכל כינוי שבו אשתמש איננו רק תיאור אובייקטיבי, כאשר אני מתייחס לקבוצות החברתיות השונות, בחרתי להשתמש בביטויים התואמים להיגיון ולהקשר של המשפט . לפיכך, לעיתים אשתמש בביטוי ״פלסטינים אזרחי ישראל״ כדי להדגיש את המתח בין השייכות הלאומית והמעמד האזרחי . אני מראה כי היחס השונה בהקשר של אזרחות כפולה כלפי המיעוט הפלסטיני בישראל נובע בעיקר בגלל שייכותו לקבוצת ה״אויב״ . לעיתים אשתמש בביטוי ״ערבים אזרחי ישראל״ בכדי להבליט כי מדובר בקבוצה אתנית בעלת אזרחות ישראלית, אך איננה יהודית . כלומר, במהלך הספר אשתמש לסירוגין בכינויים שונים של קבוצה זו . בחירה זו נועדה הן על מנת להתגבר על הקושי התאורטי המתואר למעלה, הן משום שזוהי פרקטיקה מקובלת במחקר על ערביי ישראל, והן בכדי להדגיש כי זהויות הן מרובות, משתנות ויכולות לקבל ביטוי שונה בהקשרים שונים . 0 רבינוביץ 99 , .
|
|