מבוא: אזרחות כפולה בישראל

עמוד:8

אזרחות כפולה בישראל – בין אידאולוגיה לפרגמטיזם לעלייה ניכרת בבקשות לאזרחות נוספת – בעיקר אזרחות אירופית . ישראלים ממוצא אשכנזי זכאים במקרים רבים לאזרחות אירופית על סמך היותם דור שני או שלישי לאזרחים אירופים אשר עזבו את אירופה או גורשו ממנה בזמן מלחמת העולם השנייה ; ויהודים ממוצא ספרדי זכאים בתנאים מסוימים לאזרחות ספרדית או פורטוגלית על סמך מוצאם מחצי האי האיברי לפני גירוש ספרד . ישראלים אלו מצטרפים לישראלים רבים שיש להם אזרחות כפולה מפני שאחד מהוריהם נושא אזרחות זרה, או לעולים יהודים אשר קיבלו אזרחות ישראלית אך לא ויתרו על אזרחותם הקודמת . לצורך המשך הדיון, חשוב לציין שישראלים אלה אינם עוברים על החוק . כבר מחקיקת חוק האזרחות המקורי בשנת 952 , מדינת ישראל מתירה לישראלים להחזיק יותר מאזרחות אחת, על אף שהיתר זה איננו רשום במפורש בנוסח החוק . היתר זה אינו מובן מאליו . בעבר אסרו רוב מדינות העולם על מעמד של אזרחות כפולה ואף נאבקו 2 להעלימו . גם כיום מדינות רבות בעולם אוסרות על אזרחיהם להחזיק באזרחות נוספת . במדינות אלה קבלת אזרחות נוספת, ולעיתים אף הגשת הבקשה לקבלתה בלבד, מהווֹת עילה לשלילת האזרחות המקורית . הודו למשל אוסרת על אזרחיה להחזיק באזרחות כפולה, ואזרח הודי אשר מקבל אזרחות נוספת יאבד את אזרחותו ההודית . רוסיה מחמירה אף יותר ובקשה לקבל אזרחות נוספת, גם אם לא אושרה עדיין, עשויה להוביל לשלילת האזרחות הרוסית . יש לציין כי בעקבות השואה מדינות רבות, בעיקר באירופה, אוסרות על שלילת אזרחות כל עוד לא הוכח כי לאדם יש אזרחות נוספת בפועל . זאת בכדי למנוע מצב שבו אדם הוא חסר אזרחות ולכן אינו זוכה להגנה משפטית של שום מדינה – כפי שהיה גורל היהודים באירופה . המילה citizen באנגלית או citoyen בצרפתית נגזרת משם העצם city או cité ( עיר ) . זיקה לשונית זו מצביעה על זיקה גאוגרפית – אזרחותו של אדם כרוכה בטריטוריה מסוימת . לעומת זאת, המילה העברית ״אזרח״, שמקורה בתנ״ך, מצביעה על מי שנמנה עם בני ישראל ( ועומדת בניגוד למילה ״גֵר״ ) , כלומר, לענייננו, משתייך שני מובנים שונים אלה של המונח מרמזים על שתי השקפות : תפיסת לעם מסוים . אזרחות כמשקפת קשר עם טריטוריה של מדינה מסוימת ותפיסת אזרחות כמשקפת קשר עִם עַַם ולאום מסוימים . בהתאם לכך, חוקי האזרחות בעולם מבוססים גם הם על שני עקרונות – עיקרון הקרקע ( jus soli ) , עיקרון אשר נתפס היום כליברלי, שעל פיו מוענקת אזרחות לכל אדם אשר נמצא בטריטוריה של אותה המדינה ; ועיקרון הדם ( jus sanguinis ) , עיקרון אתני שעל פיו מוענקת אזרחות רק למי ששייכים לקבוצה 2 במקרים רבים האיסור אינו חל על קבלה רשמית של אזרחות כפולה אלא על ביצוע מעשה המעיד על נאמנות לאומית כפולה ; Herzog 2010 a . אבנון 2006 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא