|
|
עמוד:6
6 דב שוורץ ( ד ) תפיסה משיחית . הרב דרוקמן היה מהמפרשים את אירועי הדור כשלבים בתהליך הגאולה . נפרט . הרב דרוקמן היה סוציאליסט דתי במלוא מובן המילה . מבחינתו "תורה ועבודה" איננה אופצייה, אלא דרך חיים מחייבת . בצעירותו, כשריכז את גרעין איתנים בבני עקיבא, הבחין שצומחת שכבה של חניכות וחניכים תורניים המבקשים לשנות את דרכה של בני עקיבא לכיוון של הגברת לימוד התורה, הפרדה בין המינים וכדומה . הוא לא מנע בעדם, ומבחינה מסוימת אף תמך תמיכה פסיבית במהלכיהם . לימים הפכו החניכים לקבוצת רבנים תלמידי מרכז הרב שהשתלטו עד מהרה על גוש אמונים והעניקו לו את הפלטפורמה התאולוגית שלו . הרב דרוקמן התנגד לאיחוד המזרחי והפועל המזרחי בשנת 1956 , מפני שחשש שהבורגנות תשתלט על הציונות הדתית . ההתיישבות הייתה בעיניו ערך מכונן של הציונות הדתית . הוא היה המגן הגדול של ההתיישבות של הקיבוץ הדתי באזורי הספר ושל ההתיישבות ביש"ע . אולם את ביתו קבע במרכז שפירא, ליד העיר קרית מלאכי . הרב דרוקמן ראה בחינוך לתורה ועבודה את גולת הכותרת של פעילותו . במוסדות הלימוד הישיבתיים שהקים במרכז שפירא כלל גם פנימייה צבאית דתית . הוא הנהיג את מרכז האולפנות והישיבות של בני עקיבא ואת איגוד ישיבות ההסדר . גם כאשר קיבל על עצמו את המשימה הפוליטית כחבר כנסת, התאמץ שלא תיפגע הפעילות החינוכית . זכורני כשחברתי לתוכנית להקמת גרעין תורני בשנת 1978 , והרב דרוקמן היה אז חבר כנסת חדש למדיי, היה בקבוצה תלמיד הישיבה התיכונית באור עציון . הוא סיפר לתדהמתנו, כי כשביקש לפגוש ברב נענה זה מיד, וקיבל אותו בארבע לפנות בוקר בדיוק . יש מאות רבות של סיפורים כאלה, וכולם מעידים על החינוך כאינטרס המרכזי בחיי הרב דרוקמן . הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, שכיהן בין השאר כנשיא המזרחי בארצות הברית ונחשב כמנהיג הרוחני של האורתודוקסייה המודרנית, נהג לומר שהוא מלמד, איש חינוך . אף הרב דרוקמן היה בוודאי מגדיר את עצמו בראש ובראשונה כמחנך . הרב דרוקמן נתפס כאחד ממייסדי גוש אמונים . אחת מהפגישות המכוננות של הגוש הייתה בביתו במרכז שפירא . הוא האציל מדמותו ומסמכותו על פעילות הגוש, והעצים את דמותו של הרב צבי יהודה קוק כמנהיג רוחני . הוא הצטרף לנאבקים נגד פינוי ימית . תמיכתו במהלכים שיצאו מאת הרב צבי יהודה ומתלמידי מרכז הרב הייתה בלתי מסויגת . בכל תשעה באב נסעו תלמידי ישיבת אור עציון בהנהגת הרב דרוקמן לשמוע את שיעורו ב"מחכמה" שבהר הבית . כאמור, הוא העניק את הכריזמה, את האישיות החמה ומעוררת האמון שלו ואת התמיכה הפסיבית . אך לא הרבה מעבר לכך . כתב גרשון שפט על המגעים הראשונים שהולידו את הגוש : "היתה הרגשה שזאת התחלה, שמשהו מתרחש, שמפגישה ראשונה זו תצא האש, שמכאן נרוץ קדימה . זה היה השלב שבו האמנו שכאן יקום מנהיג שיוביל
|
|