|
|
עמוד:12
12 פרק ראשון מאוד . גם כיום אני סבור שהגישה המדעית לממצאים הקדומים עשויה לסייע בריכוך מיתוסים דתיים והיסטוריים ולחייב יחס מורכב יותר אליהם . אלא שזוהי תשובה חלקית מאוד, ולא רק משום שהידע הארכיאולוגי משמש לעיתים אף להעצמתה של האחיזה במיתוסים דתיים והיסטוריים ; היא חלקית משום שאין בה כדי להסביר עד הסוף את מגעם של בני אדם שאינם ארכיאולוגים עם הארכיאולוגיה . שודדי עתיקות חופרים, מנתצים וחומסים אתרים ארכיאולוגיים, והנה, למרות הנזק העצום שהם גורמים למחקר המדעי, אספנים פרטיים מוכנים לשלם הון עתק על הפריטים השדודים הללו . זו דוגמה קיצונית, כמובן, אך היא חושפת את העובדה שעבור אנשים מסוימים לעצמים העתיקים יש ערך שאינו קשור רק במחקר המדעי . השפה המדעית עונה אפוא על השאלות המדעיות ומהווה בסיס לעיסוק בעתיקות אך היא אינה יודעת לנמק את התשוקה שלעיתים נלווית לכך . הכיוון הערכי השני הנרמז בחזון של רשות העתיקות הוא שימור המורשת : הארכיאולוגיה חשובה משום שהיא משמרת ומעבירה לדורות הבאים את מורשתה של הארץ . צידוק זה נכון, בוודאי, אך בה בעת הוא "חינוכי" ומעורר פיהוק, צידוק שאין בו רוח . יתרה מזאת, הגיונו הפנימי של הצידוק חסר ; שכן מה נעשה באותה מורשת שתיוורש ותישמר מלבד להורישה ליורשינו שישמרוה ויורישוה עד קץ כל היורשים ? מה הטעם במרוץ השליחים המוזיאלי הזה ? נחוצה כאן שכבה נוספת של צידוק . פואטיקה של הארכיאולוגיה . כן, נדמה שאני מחפש משהו מעין זה ; אתוס רוחני-אסתטי שינבע מתוך מגעה של הארכיאולוגיה עם עולם הנפש . * * * ההקבלה שעורך פרויד בין הארכיאולוגיה לבין הנפש משמשת אותו כדי להגיד דברים משמעותיים על האחרונה . אני מבקש להעמיד את ההקבלה הזאת על ראשה : במקום לשאול כיצד התכנים הארכיאולוגיים המופיעים בחלום שחלמתי מארגנים את הפואטיקה שלו, אני מבקש לשאול מה מספר החלום על הפואטיקה של הארכיאולוגיה . אני מבקש לקרוא את החלום לא כאובייקט לחקירה אנליטית אלא כמעין יצירה ספרותית או קולנועית המשרטטת באמצעות סדרה של דימויים את לִיבּת התוכן הרוחני של הארכיאולוגיה, את הצד הפואטי שבה .
|
|