|
|
עמוד:11
"מה תעשה עם זה" : האם הארכיאולוגיה חשובה ? 11 כאן תינוק . צלמית הפריון אינה מייצגת אפוא רק תשוקה מינית או הנאה מינית אלא גם הִתרבות, תוחלת, עתיד . אני עומד בבור עמוק, בור הבחישה והנבירה בעבר, בור המהדהד את מה שאינו עוד, את מה שמת ונקבר, ומתוכו אני יוצר קשר עין עם מה שמחוצה לו, כלומר עם ההווה שבידיו אחוז התינוק, העתיד . הירידה למטה אל הבור, המבט מתוכו החוצה, היציאה ממנו, בכל אלה יש משום הנכחה פיזית של ציר הזמן . * * * "מה תעשה עם זה ? " ומה נעשה כולנו עם הארכיאולוגיה ? האם ובאיזה מובן היא חשובה ? מה תורמים לחיינו הפריטים העתיקים ? ומדוע שלא נעלה בדחפור על כל האתרים הארכיאולוגיים כולם ונבנה עליהם בתים חדשים ומועילים שיגוננו על האנשים החיים מפני הקור והחום והגשם ? אלא שמשהו התקומם בי אז, ומשהו מתקומם כיום, כנגד הפרגמטיות הגסה הזו : הארכיאולוגיה, כך אני חש, נותנת לנו משהו שלא ניתן לוותר עליו . מהו ? ובאיזו שפה יש לנסחו ? באתר האינטרנט של רשות העתיקות, תחת הכותרת "רשות העתיקות — חזון וייעוד" מצאתי את הניסוח הבא : רשות העתיקות תשמור, תשמר ותחקור את המורשת הארכיאולוגית של הארץ ברמה המדעית הגבוהה ביותר [ . . . ] אומנם, אין זו תשובה של ממש לשאלת תכליתה של הארכיאולוגיה, אך מתוך הדברים ניתן בכל זאת לזהות שני כיוונים ערכיים מקובלים להצדקתה : המדע והמורשת . כיוון שהארכיאולוגיה היא תחום מחקר אקדמי ונסמכת על ממצאים אמפיריים ועל כלי חשיבה מדעיים הרי שהצידוק המדעי הוא בין הראשונים שעולים על הדעת : הארכיאולוגיה חשובה משום שהיא מוסרת לנו ידע על העבר . בימי לימודיי, אחד מהנימוקים המוצהרים שלי לעיסוק בארכיאולוגיה נסמך על מדעיותו של התחום : הארכיאולוגיה, כך האמנתי, עשויה לסייע לנו להבין "מה היה באמת" בהתייחס לתולדות התפתחות האדם והתרבות האנושית ובהתייחס לסיפורי התנ"ך ; באופן מוצהר פחות קיוויתי שהארכיאולוגיה תספק לי מעין נשק אל מול טיעונים דתיים, מה שנראה לי בזמנו כחשוב עד
|
|