|
|
עמוד:8
8 פרק ראשון ובכל זאת, ברור היה לי שיש גרעין חזק של אמת בדבריה של המרצה . מדע הארכיאולוגיה עוסק בחקר התרבות החומרית של בני האדם שחיו בעבר ; מדוע זה חשוב ? * * * לקראת סיומו של התואר הראשון חלמתי לילה אחד חלום שניתן לכנותו "חלום ארכיאולוגי" . הייתי אז בן עשרים וארבע ונהגתי לישון על שני מזרני יחיד שהונחו זה על זה בפינת חדרי בדירת שותפים בשכונת בית הכרם בירושלים . את החלום כתבתי במחברת החלומות שהייתה מונחת על הרצפה בסמוך . אני מעתיק לכאן את הדברים בשינויים קלים : אני נמצא בחצר אחורית, מתחת למרפסת . המקום מזכיר במידה קלושה את חצר הבית שבו גרתי בגיל ארבע עשרה ברחובות . אני מביט מטה לבור רחב שמעבר לגדר . מצויים בו חפצים שונים . בין היתר נמצא שם קרש חיתוך מעץ ( הקרש דומה לזה שיש לנו במטבח בבית הכרם, ומשמש לחיתוך בשר ) . אני מעוניין לרדת ולקחת אותו . בסמוך נמצא טרקטור ועומדים להניח כבל באדמה בתוך חריץ שנחפר לשם כך . זהו כבל חשמלי ולאורכו נורות . ישנה המולת אנשים מסביב . ידידתי ק' נמצאת שם עם תינוקה . התינוק חמוד ואומר מילה או שתיים . אני יורד לבור הגדול כדי להביא את קרש החיתוך . ק' והתינוק מביטים בי מלמעלה . אני מבחין בראש צלמית אדמדם בעל צורה מוזרה ( מזכיר את ראש האלה מחורבת קטמית, אבל קטן יותר ועם חיוך גדול ) . אני מרים את ראש הצלמית ומראה לק' ולתינוק מלמטה . נמצא שם איש, אולי מנהל עבודה, מבוגר ובעל סמכות . הוא נחמד למדי, אך לא כל כך מרוצה ממעשיי . בכל זאת אני ממשיך, ואוסף רסיסים של קרש החיתוך . חלקם נראים מעץ, חלקם מחרס . אני מסביר לו שהקרש הוא שלי ושאני מעוניין לקחת אותו . ברור לי שהקרש המפורר לא יוכל לשמש אותי עוד, ואף לא מצאתי את כל חלקיו . אני מוצא פריטים נוספים . אני מרוצה מהם . אני מסביר לַאיש, או מעוניין להסביר, שאינני לוקח את הממצאים משום שאני יודע שאסור . אני יוצא מן הבור ומדבר שוב עם ק' והתינוק .
|
|