|
|
עמוד:89
- 89 - בה-בעת קרבה רבה יותר וריחוק רב יותר בין רכיבים לתמונת המצב הזאת . ותית אמנ מאשר בעולם המעוצב ייתה שה , ות שייכת כאן פרשנות הדיוקן אמנ של עולם ה חייבת ראשית כל לעסוק תוך כדי מיקוד מדויק בקביעת רק אחרי . שאליהם לבד מכוון הצייר , משמעות הפָ נים היכן אם כן : רשאית התיאוריה לשאול , שקיימנו זאת אך , בלתי-נראה אמנם , ההיבט הפנימי , נשארת הנפש רק ? ללא כל ספק מוגש לנו על ידי הדיוקן בממשותו קן זיקה קרובה ובהירה מבחינהעתה ניתן לייחס לדיו ודאי שבמציאות . ותית ביחס להופעה הגופנית אמנ הנפשי ככזה והגופני ככזה זמינים יותר להיות , החיים בניסיון , ובכל זאת . מורגשים כאחד ופעילים כאחד , זרים , מקריים זה לזה , בודד הם נפרדים תכופות זה מזה נראה , תו אמנ וברעיון ה . נטולי זיקה קבועה , מנוגדים כדי להופיע – שהם נמתחים עוד יותר זה כנגד זה , בפנינו במלוא פעלתנותם ומשמעותם כשייכים ביחד בזכות זה שהנשמתיות נגלית עצמה כהיבט המאחיד של יש לה , למציאות החיים יש אמנם כוח פנימי . ההופעה צמיחה רבת-עוצמה של רכיביה זה אל זה אשר לעומתה . כהשתקפות חד-צדדית דלוחה ות להיראות אמנ עלולה ה באלף , אבל החיים מוכרחים לפרוע זאת בתוהו ובוהו ים של שבעוינויות ובצירופי-מקרים בלתי-נתפ , רסיסים אזוקים , לעומת זאת , ות אמנ במגבלות מחוז-ה . רכיביהם להרמוניה על- , הרכיבים למשמעות מוצקה וצלולה ידי הניתן לנו על , המרנין , וזהו ההיבט הגואל . מקרית בסופו של , ות גם היא עולה אמנ משום שאם ה ; ות אמנ ה שואבת מדופק הלב של החיים את , מן החיים , דבר אזי אותה ההרמוניה שהדברים – כוחות התפתחותה היא לנו , חלקית ככל שתהיה , ות אמנ מוצאים במראַת ה מבשרת וערובה לכך שברמה העמוקה ביותר של
|
דחק
|