|
|
עמוד:88
- 88 - אשר בכוונה גלויה הורסים את שארית , ןי רוד , קרי את הסימטריה של שני חצאי הפנים , הסכמטיקה בהדגישם כמעט בהפרזה את היעדר הדמיון בין אולי רק כאן מפגינה הנפש את אין-גבול ; השניים ות המוקדמת אינה אמנ ה המובן שאף אות . אפשרויותיה יכולה לוותר לגמרי על רכיבי הנפש לצרכי ליכוד כשם שרמברנדט עצמו לא יכול – ההופעה האנושית " העיקרון העיטורי " היה לסלק לחלוטין את מה שכיניתי את הפורמליזם הטהור של ההנחיה ההדדית של קטעי – את הליכוד בעזרת היחסים הדקורטיביים , פני-השטח מדובר כאן רק בשאלה איזה משני העקרונות . ביניהם הקוטביים האלה מספק את השירות המכריע והמבוקש – . עבור האחדת ההופעה האנושית : ות כולה לחיים ניתן לתאר כך אמנ את יחסה של ה , המנוח של החיים-הגואה וחסר , מתוך המכלול הרבגוני מעלה כל סוג , המעורב מאינספור רכיבים הטרוגניים , עולם של חוש אחד , ת על נס רכיב אחדו אמנ של ובעזרתו היא יוצרת – אפשרות אחת של הרגשה והבניה ומעצב אותם , הקולט תכני עולם מגוונים , מחוז מגודר כל אחת היא , אך בכל זאת . על-פי חוקיו הייחודיים בעוד שהמציאות , לטון מסויםצדדי המכוון-דחמה-דבר אותם לרשות כלשוזרת את כל תכניה זה בזה ומעמידה אבל . אינדיבידואל בתוך האחדות הגדולה של חייו , זרויות , בתוך האחדות הזאת מפגינים החיים קרעים ות אמנ שה , ניגודים נטולי פיוס של רכיבים וכיוונים ות כמכלול אמנ ה . בריסונה העצמי אינה יודעת דבר מהם מוצריה , היא חד-צדדית הרבה יותר מאשר החיים מדברים שפה זרה זה לזה , ות זה לזהנגישים הרבה פח ות ספציפית היא אחדותית לאין אמנ , אבל כנגדה – בעולם הנחווה מצויים . שיעור וצמודה יותר בתכניה
|
דחק
|