|
|
עמוד:85
- 85 - כביכול משתמשת בנשמתיותו של האדם כדי שבתמונה לנסוך לאותהתוכל , ותית הנצפית שהיא משרטטת אמנ ה אותה החוקיות רושם מחוזק , אותו החיבור , האחדות : חיי המעשה היו מכוונים בכיוון ההפוך . ומוגן ביותר סוג הגוף ומוּנעוּתו הם אמצעי עבורם לחדור אל הנפש אבל תהיה זו טעות גמורה לחשוב כי זוהי . ולפרש אותה ואין זה משנה אם – ות הדיוקן אמנ גם כוונתה של יש לקבוע . ים אמנ תיאורטית זו שותפים כמההשלתפי באופן מוחלט כי מהקו הראשון עד הקו האחרון , לרשותו עומדים אך ורק כתמי צבע , שהצייר מצייר ותי מושלם של אמנ שכל תכליתו יכולה להיות רק עיצוב לא ייתכן . של משטח פני האדם , ההופעה האופטית עשמשטח זה יהפוך עבורו לאמצעי ביולוגי להגי ואם ; ציור איננו פסיכולוגיה . לדבר-מה שלא ניתן לראות הרי , הייתה מטרתו לגלות לנו את נפשו של האדם בהינתן , שהדיוקן ככל הנראה היה מיותר לחלוטין בהיחשפות – שנפשו הייתה מוכרת לנו באופן אחר כפי , ות היא אמנ ה . בעדות או בהיכרות אישית , ישירה היא אינה ; " המטרהתמיד בתוך " , שאמר שופנהאואר רק מה . נקודת מעבר בדרך לדבר מלבד אליה עצמה ות אמנ שמצוי מחוץ למובנה הספציפי של יצירת-ה כמו הנפש במקרה , הבודדת יכול לשמש לה אמצעי אם בסופו של דבר נרצה לעשות שימוש במושגי . שלנו לעולם עניין מעט – ות אמנ המטרה והאמצעי בתוך ה מה שמעבר לפעולת ההשלמהאזי יוכל כל – מפוקפק בהיותה הופעה צורתית , ותית של ההופעה אמנ ה להיות תקף רק כאמצעי לאותה , וצבעונית גרידא ות אמנ לא היה הדיוקן נעלה על ה , אם לא כן . השלמה ותיים למטרות אמנ המשתמשת בערכים ה , המגמתית . חיצוניות לאותם הערכים
|
דחק
|