|
|
עמוד:16
- 16 - רגשותלא – מלבדה דבר " להעניק " הם לא רצו : הזו ואף לא – מחשבות בפני עצמם ועבור עצמםולא , להתענג על המשחק הפשוט של ליטוש פורמליסטי השירהובאמצעות שני לאווים אלה הם נבדלו ישר מן דווקא הנושא הארוטי בשירים . הלירית הטיפוסית פה – עדינים וטהורים ככל שיהיו – הראשונים הללו . ושם יוצר אצלו רגרסיה לסוג הישן שנת " ברקבמלואוחל העקרוני המפנה התוכן כאן הוא כמעט אך ורק יחסים . ) 1897 ( " הנפש אבל הוא מצוי בריחוק שלא מאפשר לו . בין גבר לאישה שום התרגשות אחרת מלבד זו שיאה , ום גירוי אחרש רגש הגלם הותך עד . אמנות ככזה-לאובייקט של יצירת כדי כך שהווייתו-בפני-עצמו לא מציבה עוד גבולות כל אמנות מתאפיינת באדישות כלפי . לעיצוב האסתטי היא מסרבת לטעום ; הווייתו החיה של האובייקט שלה , לשחרר מתוכנו דווקא כדי שתוכל – ממציאותו בכך שאותו . יותר מאשר יש לו בפועל , מהאיכותי שבו נעשה כל אחד , ויתור ומלאות זו מובחנים זה ביחס לזה קסם ליחסמפיחים הם ; מהם תנאי קיומו של זולתו ה האדישות את המקום שלשכאן תפ . האסתטי לדברים כל גלישותיה , כל תנודות האהבה : שורש הרגש עצמו עומדות בסימן , ות את הספרלמעמקים הממלא ואומנם אין פירושה . הן נצבעות בה מעיקרא ; אדישות אלא שהיא , רצון גרידא-זיקה ואי- של אדישות זו אי לובשת מלוא ערך אסתטי בהיותה הן הניגוד הן התנאי העמוק והמעודן ביותר , לכך כי האולטימטיבי כמו גם ביחס אליו או אל , שבמשמעות האדם ובתוכנו המוטיב , אם כן . ימוצה עד הסוף , ינו שלנו רגשות עיצובה לשם שלוהארוטי נכנס כאן במלוא הווייתו בעוד שבדרך כלל האמנותי – הצורני של האמנותי
|
דחק
|