|
|
עמוד:49
- 49 - , מוצבת על כן , ות התלויה על קיר בתוך מסגרת אמנ מפגינה כבר באותה סגירות מרחבית , מוטלת בילקוט , שאין היא מעורבת בחיים הבלתי-אמצעיים כמו שולחן יכולה לשרת את היא לא ; מנורה או שטיח , כוס עקרון . האישיות בעניינים ״פעוטים אך הכרחיים״ הרוגע הטמון ודאי בסביבתו הביתית של האדם הוביל בתכליתיות אינסטינקטיבית מופלאה לסגנוּן אותה מכל האובייקטים של שימושנו הרהיטים הם : סביבה חותם של , בצורה העקבית ביותר , כנראה אלו הנושאים , בר מורגש ביותר בחדר-האוכל הד . כלשהו " סגנון " , שאמור להקל כבר ממניעים פיזיולוגיים על ההרפייה על הנחיתה מסערת היום ומריגושיו אל תוך נוחות בלי שהייתה מודעת לטעם . רחבה המשותפת עם אחרים ביקשה המגמה האסתטית שחדר-האוכל יהיה , זה ותנועת-הסגנון שהחלה בגרמניה , ״מסוגנן״ במיוחד . בעים אחזה בראש ובראשונה בחדר-האוכל בשנות הש אבל כמו שבכל מקום הן עקרון הסגנון הן עקרון היחודיות הצורנית הציגו מין עירוב ופיוס מול זה הניצב מתיישרת גם , מתוקף סמכות גבוהה יותר , כך – מנגד ותי אמנ ההסתייגות של ריהוט הבית מעיצוב , ומררוצה ל . אינדיבידואלי עם דרישות מסוגננותו- באופן יחודי ניצבת דרישת-הסגנוּן הזאת עבור האדם המודרני רק באשר לאובייקטים אינדיבידואליים של . אך בשום אופן לא באשר לסביבתו כמכלול , סביבתו , כפי שמרהט אותה הפרט על-פי טעמו וצרכיו , לבית הנובע , חסר-התחליף , בהחלט יכול להיות הגיוון האישי גיוון שאומנם יהיה – נדיבידואל ממיוחדותו של אותו אי בלתי-נסבל אם האינדיבידואליות שבו תצוץ בכל במבט ראשון העניין עשוי להיראות . אובייקט ואובייקט כעת , אבל בהנחה שדברינו נכונים ; פרדוקסלי מאוד
|
דחק
|