|
|
עמוד:26
- 26 - אלא היא תנאי , אינה ניצבת מעבר לה , יצירת-האמנות היא פונקציה של ; ה שלנו ש פנימי לפעולת התפי , כך . יצירת-האמנות שלפנינו והיא נולדה אך ורק ממנה ור אישיותו ההיסטורית של בניגוד לפרשנות לא , אפוא זרה עבור השדה שֶמציאותת אין כאן חזרה ל , היוצר , אלא שכאן ; פולשת בלתי-לגיטימית , האסתטי הטהור היא-היא ; י האידיאל שלההאישיות עצמה חיה בספֵר הצורה אשר שוזרת מתוך הפריטים האסתטיים הנתונים אחת מיצירותיו של , למשל , אם . צירוף שניתן לתפוס ייתכן שהדבר קשור , ג׳לו עושה רושם טרגי מיכלאנ ההיא נפש זכרון הל , זיכרון אישיותו של מיכלאנג׳לול כובד תחת נגררת מטה אך ףהשואפת אל האינסו נפש ; משקלה של המציאות הפנימית והחיצונית , ועם זאת – הכמהה לפיוס עם עצמה ועם אלוהיה נפש המבקשת לשפוט ; נותרת שרויה בשניוּת מפחידה פי אידיאל על- רק קיומה ואת מעשיה של עצמה את לא בהכרה שהיאועם זאת חדורה , השלמות המוחלטת שעוצב רקחומר גלם , פרגמנט , יותר מאשר התחלה – כל זה לכאורה מוצא ביטוי וסמל בפסליו . למחצה אשר , לחלוטיןלא הושלםאשר כמעט אף אחד מהם פרועהן סערת הרגשות ההמתח בילשיאבהם הובא ואשר , ובין היכולת לבטא אותה באמצעים פיזייםביותר שלמותמאבק בין של מופיע כרגע מהם כל אחד חוסר-שלמות וחוסרביןל , לכאורהחבויה , פנימית אבל אם מה . מבחוץעליוה נכפֶשלשלמות-להגיע-יכולת- אותורק לאורמשמעות שכזאת עבורנו מקבל שניתן הבנתה שלואין , טיאזי נזנח תחומו של האסת , " אישי " – מתוך אותה היצירה עצמה יותר נובעת יצירת-האמנות מכאן יש לבודד אפוא . טרנסצנדנטית לה לאלא הופכת עד כמה שהרושם המיידי עלול ) בזהירות את העובדה
|
דחק
|